סעודת פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה, בהמשך אי"ה הרחיב את הערך)
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''משתה ושמחה''' היא אחת מארבעת מצוות הפורים ומצווה זאת היא לעשות סעודה בפורים ולשמוח בו
'''משתה ושמחה''' היא אחת מארבעת מצוות הפורים ומצווה זאת היא לעשות סעודה בפורים ולשמוח בו.
 
==מקור==
המקור הראשוני למצווה לעשות סעודה בפורים ולשמוח בפורים הוא במגילת אסתר:"...מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"{{הערה|אסתר, ט', י"ז}} וגם כתוב: "...שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב..."{{הערה|אסתר, ט', י"ט}}.
 
==דיני המצווה==
נאמר בגמרא שרבא אמר: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" וזה אומר שצריך אדם לשתות יין בפורים (בסעודה) עד שלא ידע את ההבדל בין המן למרדכי ויש אומרים שאפשר לצאת ידי חובה על ידי שינה.
 
{{הערות שוליים|}}

גרסה אחרונה מ־16:22, 10 במרץ 2022

משתה ושמחה היא אחת מארבעת מצוות הפורים ומצווה זאת היא לעשות סעודה בפורים ולשמוח בו.

מקור[עריכה]

המקור הראשוני למצווה לעשות סעודה בפורים ולשמוח בפורים הוא במגילת אסתר:"...מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"‏[1] וגם כתוב: "...שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב..."‏[2].

דיני המצווה[עריכה]

נאמר בגמרא שרבא אמר: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" וזה אומר שצריך אדם לשתות יין בפורים (בסעודה) עד שלא ידע את ההבדל בין המן למרדכי ויש אומרים שאפשר לצאת ידי חובה על ידי שינה.

הערות שוליים

  1. אסתר, ט', י"ז
  2. אסתר, ט', י"ט