ספק ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''בספק האם מחויב בברכה או לא, אינו מברך''' {{מקור|(משנה ברורה קסז-מט, רט-ט)}}'''.''' | '''בספק האם מחויב בברכה או לא, אינו מברך''' {{מקור|(משנה ברורה קסז-מט}}, {{מקור|פרשנות-שו"ע:משנה ברורה רט ט$רט-ט)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אדם שמסופק אם כבר בירך המוציא - אינו חוזר ומברך {{מקור| | '''לדוגמא''', אדם שמסופק אם כבר בירך המוציא - אינו חוזר ומברך ({{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסז ט$שו"ע או"ח קסז-ט}}). | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''טעמו''' משום שהחיוב לברך הוא רק מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא<ref>בטעם שספיקא דרבנן לקולא יש כמה דעות, הובאו בערך [[ספיקא דרבנן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref> {{מקור|(משנה ברורה קסז-מט, רט-ט)}}. ולכן בספק בברכת המזון, שהיא מדאורייתא - כן חוזר ומברך {{מקור|(שו"ע או"ח רט-ג)}}. | '''טעמו''' משום שהחיוב לברך הוא רק מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא<ref>בטעם שספיקא דרבנן לקולא יש כמה דעות, הובאו בערך [[ספיקא דרבנן#מקור_וטעם]] ד"ה טעמו.</ref> {{מקור|(משנה ברורה קסז-מט}}, {{מקור|פרשנות-שו"ע:משנה ברורה רט ט$רט-ט)}}. ולכן בספק בברכת המזון, שהיא מדאורייתא - כן חוזר ומברך {{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים רט ג$(שו"ע או"ח רט-ג)}}. | ||
'''בדינו''' יש שהוסיפו שאף אסור להחמיר ולברך, משום "לא תישא" {{מקור|(שער הציון רטו | '''בדינו''' יש שהוסיפו שאף אסור להחמיר ולברך, משום "לא תישא" {{מקור|שער הציון רטו כא$(שער הציון רטו, כא)}}. | ||
'''לכתחילה''' אם אפשר עדיף שאדם אחר יוציאו ידי חובה {{מקור|(משנה ברורה קסז-מט)}}. | '''לכתחילה''' אם אפשר עדיף שאדם אחר יוציאו ידי חובה {{מקור|(משנה ברורה קסז-מט)}}. | ||
גרסה מ־19:47, 20 באפריל 2009
|
|
הגדרה
בספק האם מחויב בברכה או לא, אינו מברך (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט).
לדוגמא, אדם שמסופק אם כבר בירך המוציא - אינו חוזר ומברך (שו"ע או"ח קסז-ט).
מקור וטעם
טעמו משום שהחיוב לברך הוא רק מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא[1] (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט). ולכן בספק בברכת המזון, שהיא מדאורייתא - כן חוזר ומברך (שו"ע או"ח רט-ג).
בדינו יש שהוסיפו שאף אסור להחמיר ולברך, משום "לא תישא" (שער הציון רטו, כא).
לכתחילה אם אפשר עדיף שאדם אחר יוציאו ידי חובה (משנה ברורה קסז-מט).
פרטי הדין
בברכות הנהנין יש דעה שצריך להחמיר ולברך (ר"י בתוס' ברכות יב. ד"ה לא, גליון הש"ס שם, פני יהושע שם ד"ה ויותר).
ברכה שאינה צריכה - בספק ברכות עדיף לברך על מאכל אחר ולהיכנס לספק ברכה שאינה צריכה כדי להימנע מספק אינו מברך כשמחויב. ובטעם לזה חקרו האם הוא משום שהאיסור לא לברך (כשצריך) חמור יותר מאיסור ברכה שאינה צריכה, או שבזה אינה ברכה שאינה צריכה כלל, שהרי יש לו צורך בה, שמברך בשביל להוציא עצמו מספק (וזאת הברכה בירור הלכה כט ד"ה החקירה).
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
כשיש ספק ספיקא לברך נחלקו האחרונים האם מברכים: הלחם משנה (ברכות ד-ו) כתב שמברכים, והמשנה ברורה (רטו-כ) פסק שאין לברך.
הערות שוליים
- ↑ בטעם שספיקא דרבנן לקולא יש כמה דעות, הובאו בערך ספיקא דרבנן#מקור_וטעם ד"ה טעמו.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.