ספק ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''בברכות הנהנין''' יש דעה שצריך להחמיר ולברך {{מקור|(ר"י בתוס' ברכות יב. ד"ה לא, גליון הש"ס שם, פני יהושע שם ד"ה ויותר)}}.
'''בברכות הנהנין''' יש דעה שצריך להחמיר ולברך ({{מקור|ראשונים:תוספות ברכות יב א$ר"י בתוס' ברכות יב. ד"ה לא}}, גליון הש"ס שם, {{מקור|פני יהושע ברכות יב א$פני יהושע שם ד"ה ויותר}}).


'''ברכה שאינה צריכה''' - בספק ברכות עדיף לברך על מאכל אחר ולהיכנס לספק ברכה שאינה צריכה כדי להימנע מספק אינו מברך כשמחויב. ובטעם לזה חקרו האם הוא משום שהאיסור לא לברך (כשצריך) חמור יותר מאיסור ברכה שאינה צריכה, או שבזה אינה ברכה שאינה צריכה כלל, שהרי יש לו צורך בה, שמברך בשביל להוציא עצמו מספק {{מקור|(וזאת הברכה בירור הלכה כט ד"ה החקירה)}}.
'''ברכה שאינה צריכה''' - בספק ברכות עדיף לברך על מאכל אחר ולהיכנס לספק ברכה שאינה צריכה כדי להימנע מספק אינו מברך כשמחויב. ובטעם לזה חקרו האם הוא משום שהאיסור לא לברך (כשצריך) חמור יותר מאיסור ברכה שאינה צריכה, או שבזה אינה ברכה שאינה צריכה כלל, שהרי יש לו צורך בה, שמברך בשביל להוציא עצמו מספק {{מקור|(וזאת הברכה בירור הלכה כט ד"ה החקירה)}}.
שורה 19: שורה 19:
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.


'''כשיש ספק ספיקא לברך''' נחלקו האחרונים האם מברכים: הלחם משנה {{מקור|(ברכות ד-ו)}} כתב שמברכים, והמשנה ברורה {{מקור|(רטו-כ)}} פסק שאין לברך.
'''כשיש ספק ספיקא לברך''' נחלקו האחרונים האם מברכים: הלחם משנה {{מקור|בבלי ברכות ד $(ברכות ד-ו)}} כתב שמברכים, {{מקור|פרשנות-שו"ע:משנה ברורה רטו כ$והמשנה ברורה (רטו-כ)}} פסק שאין לברך.





גרסה מ־19:54, 20 באפריל 2009

הגדרה

בספק האם מחויב בברכה או לא, אינו מברך (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט).

לדוגמא, אדם שמסופק אם כבר בירך המוציא - אינו חוזר ומברך (שו"ע או"ח קסז-ט).

מקור וטעם

טעמו משום שהחיוב לברך הוא רק מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא[1] (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט). ולכן בספק בברכת המזון, שהיא מדאורייתא - כן חוזר ומברך (שו"ע או"ח רט-ג).

בדינו יש שהוסיפו שאף אסור להחמיר ולברך, משום "לא תישא" (שער הציון רטו, כא).

לכתחילה אם אפשר עדיף שאדם אחר יוציאו ידי חובה (משנה ברורה קסז-מט).

פרטי הדין

בברכות הנהנין יש דעה שצריך להחמיר ולברך (ר"י בתוס' ברכות יב., גליון הש"ס שם, פני יהושע שם).

ברכה שאינה צריכה - בספק ברכות עדיף לברך על מאכל אחר ולהיכנס לספק ברכה שאינה צריכה כדי להימנע מספק אינו מברך כשמחויב. ובטעם לזה חקרו האם הוא משום שהאיסור לא לברך (כשצריך) חמור יותר מאיסור ברכה שאינה צריכה, או שבזה אינה ברכה שאינה צריכה כלל, שהרי יש לו צורך בה, שמברך בשביל להוציא עצמו מספק (וזאת הברכה בירור הלכה כט ד"ה החקירה).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].

כשיש ספק ספיקא לברך נחלקו האחרונים האם מברכים: הלחם משנה (ברכות ד-ו) כתב שמברכים, והמשנה ברורה (רטו-כ) פסק שאין לברך.


הערות שוליים

  1. בטעם שספיקא דרבנן לקולא יש כמה דעות, הובאו בערך ספיקא דרבנן#מקור_וטעם ד"ה טעמו.
  2. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.