ספר הכוזרי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מבנה ותוכן == | == מבנה ותוכן == | ||
הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של [[הרב יוסף קאפח]] | הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של [[הרב יוסף קאפח]] ,יהודה אבן שמואל והרב יצחק שילת. | ||
הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל ב[[עבודה זרה]] הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, [[נצרות|נוצרי]], מוסלמי ויהודי לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית. | הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל ב[[עבודה זרה]] הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, [[נצרות|נוצרי]], מוסלמי ויהודי לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית. | ||
גרסה מ־16:48, 31 בינואר 2011
|
|
ספרו החשוב של רבי יהודה הלוי (ריה"ל). ספר בסיסי במחשבת ישראל.
מבנה ותוכן
הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של הרב יוסף קאפח ,יהודה אבן שמואל והרב יצחק שילת.
הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בעבודה זרה הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, נוצרי, מוסלמי ויהודי לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית.
בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה על פי המסורת מיציאת מצרים (ולא מבריאת העולם), שכן לא יתכן שעם שלם משקר.
הכוזרי מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק בארץ ישראל או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).
עקרונות מרכזיים בספר: סגולת ישראל, חשיבות ארץ ישראל, חשיבות התפילה, חשיבות התורה, אמונת חכמים, חשיבות המוסיקה, חשיבות חכמת הטבע ושאר החכמות והימצאותם באומה בעבר, שמות השם.
הכוזרי בעיני גדולי הדורות
הגר"א אמר עליו שהספר "קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". בשו"ת מהריא"ז ענזיל, תלמידו הגדול של בעל "קצות החושן", כתוב: "והמחבר של הספר ההוא היה רבינו יהודה הלוי שהיה באחרית תקופת הגאונים וספרו קודש הקודשים כידוע".
רבני הציונות הדתית מחשיבים מאוד את ספר הכוזרי. הרב אברהם יצחק הכהן קוק כבר בשלבים הראשוניים של ישיבת מרכז הרב העביר שיעורים בספר הכוזרי (מתוך התורה הגואלת פרק ג). בנו הרצי"ה קוק היה מדייק מלשון רבי ישראל משקלוב שהגר"א היה אומר שילמדו ספר הכוזרי ומסביר שהיה אומר היינו היה רגיל לומר (שם).
הרב דוד כהן, הידוע בכינויו "הרב הנזיר", אף הוא העביר שיעורים בספר הכוזרי ולאחרונה יצאו לאור שלושה כרכים של ביאורים והערות לספר הכוזרי מכתביו.
פירושים לספר הכוזרי
- אוצר נחמד לרב ישראל הלוי.
- קול יהודה לרבי יהודה מוסקטו.
- הכוזרי המפורש לרב מרדכי גניזי יצא לאור בתשמ"ו.
- פירוש הרב אבינר לכוזרי. ארבעה כרכים.
- פירוש הרב הנזיר על הכוזרי, שלושה כרכים.
- פירושי הרב צבי יהודה הכהן קוק על הכוזרי, מתוך התורה הגואלת ג.
- הערות הרב יחזקאל סרנא בספרו קיצור ספר הכוזרי.