עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

הביטוי "עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה" מופיע בתלמוד (גיטין לג) ביחס לדין: "נמצא אחד מהם קרוב או פסול - עדותן בטילה". אולם יש מהראשונים (חי' הר"ן סנהדרין י. ד"ה מהו דתימא, בשם הראב"ד; ועי' רמב"ן גיטין ח:) שהביאו דין זה במשמעות הפוכה מפלגינן דיבורא.

הבטוי מופיע גם בבבא קמא עג, לגבי עדים שמעידים על אדם שטבח וגם מעידים שמכר, לעניין תשלומי ארבעה וחמישה, ואחר כך הוזמו רק על עדות הטביחה, והגמרא מחלקת אם הוזמו תוך כדי דיבור או לא, שאם תוך כדי דיבור נחשבת היא עדות אחת, וכשהוזמו על הטביחה בטלה גם עדות הגניבה. שם משמע גם שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וכן פסק הרמב"ם (עדות, כ, ג).