עישון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פרטי דינים: סידור אחר על הדברים עם תוספת קטנה)
שורה 352: שורה 352:
  10:49, 1969.</ref>.
  10:49, 1969.</ref>.


'''עזרה לעישון''' לשיטת הסוברים שיש איסור בעישון, דנו האחרונים אם אחר נותן לו סיגריה או גפרור, אם יש בזה משום 'לפני עיוור לא תתן מכשול', על כל פנים מדרבנן<ref>ראה ברית משה על הסמ"ג לאווין קסח; קהילות יעקב, שבת, סי' כב. וראה באריכות בס' פאר תחת אפר, עמ' קמח ואילך.</ref>; ולשיטת הסוברים שאין איסור בעישון אלא רק עצה טובה להימנע מזה, בוודאי אין איסור לפני עיוור בהושטת האש והגפרורים לאלו שמעשנים<ref>שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' מט.</ref>.
לאור הסכמת רבים מהפוסקים שהעישון אסור, דנו הפוסקים בשאלות הלכתיות המסתעפות מכך:
 
* '''עזרה לעישון''' לשיטת הסוברים שיש איסור בעישון, דנו האחרונים אם אחר נותן לו סיגריה או גפרור, אם יש בזה משום 'לפני עיוור לא תתן מכשול', על כל פנים מדרבנן<ref>ראה ברית משה על הסמ"ג לאווין קסח; קהילות יעקב, שבת, סי' כב. וראה באריכות בס' פאר תחת אפר, עמ' קמח ואילך.</ref>; ולשיטת הסוברים שאין איסור בעישון אלא רק עצה טובה להימנע מזה, בוודאי אין איסור לפני עיוור בהושטת האש והגפרורים לאלו שמעשנים<ref>שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' מט.</ref>.
'''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.
* '''מוכרים ומייצרים''' לשיטת האוסרים עישון יש מי שכתב, שהאיסור חל גם על המייצרים. אכן, אין איסור על מוכרים פרטיים בחנויותיהם למכור סיגריות, ואין בזה משום 'לפני עיור', ומשום מסייע בידי עוברי עבירה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' יד.</ref>.
 
* '''פסול ל[[עדות]]''' - יש מי שכתב שאין לקחת אדם מעשן לעדות [[קידושין]], משום שיש לחשוש שהוא פסול לעדות{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?154301&BOOKS&page=20 הרב אליהו בר-שלום], מחבר ספר 'משפט הכתובה'.}}.
 
* '''כיבוד אב''' אב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, אין הבן חייב לשמוע לו, כי הדבר מסכן את בריאותו של האב, ואדרבה על הבן להוכיח את אביו כשרואהו מעשן<ref>עשה לך רב ח"ו סי' נח.</ref>.
* '''בחופה''' - לאור הנתונים הרפואיים על הסכנה בעישון - יש שכתבו למנוע את המנהג שבחור המתארס או המתחתן מחלק סיגריות לחבריו<ref>הגר"ע יוסף, בהסכמה לס' פאר תחת אפר, עמ' כג-כד.</ref>.


'''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>.
'''עישון סביל''' מי שטוען שיכול להיגרם לו נזק ממשי משהייה במקום שמעשנים, עקב "עישון סביל"<ref>ראה לעיל בחלק המדעי.</ref>, ואפילו מי שרק מצטער מחמת עשן הסיגריות, דעת רוב ככל רבני דורנו, שיש לו כוח וזכות למחות במעשנים, ולדרוש מהם שיפסיקו לעשן באותו מקום; ואפילו אם המעשנים נמצאים בבית המדרש, וטוענים שייגרם להם ביטול תורה אם יצטרכו להפסיק לעשן, מכל מקום אסור להם לעשן שם<ref>שו"ת אגרות משה חחו"מ ח"ב סי' יח; הגרא"מ שך (ראה אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 262-261); שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט; שם חי"ז סי' כב; הרב בן-ציון אבא-שאול, בהסכמתו לס' פאר תחת אפר, עמ' כה; שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קנט; שו"ת מעשה חושב ח"ג סי' כ אות' י-יא; הרב י.מ. בוימל, עמק הלכה-אסיא, עמ' 295 ואילך; הרב י. גרובנר, עם התורה מהד' ב חוב' ג, עמ' צב, תשמ"ב.</ref>, ועל המעשן, שהוא המזיק, להרחיק עצמו מהמקום הציבורי<ref>שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' שלב; הרב בוימל, שם.</ref>. אמנם יש מי שכתב, שמשורת הדין אי אפשר למנוע את המעשנים מלעשן, אפילו יש קצת סיכון לאחרים והם מקפידים על כך, מטעם 'שומר פתאים ה'<ref>הגרי"ש אלישיב, בקובץ עם התורה מהדורה ב חוב' ג, הובאו דבריו בעמק הלכה, אסיא, שם, וראה מאמרו של הרב בוימל שם שדחה זאת. וראה לעיל הע' 107 ואילך, בעניין שומר פתאים ה'.</ref>. כמו כן יכול שכן למחות נגד מעשנים בבית משותף, כאשר עשן הסיגריה עובר מדירה לדירה<ref>מ. הלפרין, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 238 ואילך.</ref>. גם מי שהסכים לסבול את העישון, יכול לחזור בו ולמחות נגד המעשנים שיפסיקו את העישון<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לט.</ref>.
שורה 397: שורה 398:


'''עישון בתעניות''' בעניין זה נחלקו הפוסקים: יש מי שאסרו זאת בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור, וכל שכן בתשעה באב<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז (וכתב שם, שאין בו הכוח לאסור בשאר תעניות, אבל קילל את מי שמעשן בתשעה באב, עיי"ש. וראה שם סי' תקנא סקכ"א, שנידה אחד שעישן בתשעה באב. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון בתשעה באב, ואמרו לו שמקללים אותו); שו"ת שערי רחמים ח"ב סי' לא. וראה שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' קיב.</ref>. טעמי האיסור: יש בזה איסור הנאה, ואין זה גרוע מסיכה ורחיצה של תענוג; יש בזה חילול השם, שהגויים אוסרים עישון בימי תעניתם; ויש מי שהתירו עישון בכל התעניות, אלא שהמליצו להימנע מעישון בתשעה באב<ref>שו"ת דרכי נועם חאו"ח סי' ט (והמליץ להימנע מלעשן בפרהסיא משום חילול השם כלפי הגויים); שו"ת בית דוד ח"א הל' תעניות סוסי' שמג (ומעיד שם, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מעשנים בתשעה באב משום אם אשכחך ירושלים); שו"ת הר הכרמל סי' יט; לקט הקמח הל' תעניות וט"ב; מור וקציעה סוסי' רי; ברכ"י או"ח סי' תקסז; אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקסז; סידור בית יעקב; שו"ת זכר יהוסף סי' קצח; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' כג; שו"ת מחנה חיים ח"ג חאו"ח סי' מא; שע"ת סי' תקיא סק"ה; הגה' מהרש"ם שו"ע או"ח סי' תקנט, בשם בעל מקור חיים; שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לג, ויחוה דעת ח"ה סי' לט.</ref>. טעם ההיתר: העישון אין בו ממש, ואינו כלול בחמשת העינויים; ויש מי שהתיר דווקא אדם שדחוק ומורגל ביותר, ודווקא לאחר חצות ובצינעא בביתו<ref>מ"ב סי' תקנה סק"ח.</ref>.
'''עישון בתעניות''' בעניין זה נחלקו הפוסקים: יש מי שאסרו זאת בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור, וכל שכן בתשעה באב<ref>שיירי כנה"ג או"ח סי' תקסז (וכתב שם, שאין בו הכוח לאסור בשאר תעניות, אבל קילל את מי שמעשן בתשעה באב, עיי"ש. וראה שם סי' תקנא סקכ"א, שנידה אחד שעישן בתשעה באב. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון בתשעה באב, ואמרו לו שמקללים אותו); שו"ת שערי רחמים ח"ב סי' לא. וראה שו"ת מלמד להועיל חאו"ח סי' קיב.</ref>. טעמי האיסור: יש בזה איסור הנאה, ואין זה גרוע מסיכה ורחיצה של תענוג; יש בזה חילול השם, שהגויים אוסרים עישון בימי תעניתם; ויש מי שהתירו עישון בכל התעניות, אלא שהמליצו להימנע מעישון בתשעה באב<ref>שו"ת דרכי נועם חאו"ח סי' ט (והמליץ להימנע מלעשן בפרהסיא משום חילול השם כלפי הגויים); שו"ת בית דוד ח"א הל' תעניות סוסי' שמג (ומעיד שם, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מעשנים בתשעה באב משום אם אשכחך ירושלים); שו"ת הר הכרמל סי' יט; לקט הקמח הל' תעניות וט"ב; מור וקציעה סוסי' רי; ברכ"י או"ח סי' תקסז; אשל אברהם (בוטשאטש) סי' תקסז; סידור בית יעקב; שו"ת זכר יהוסף סי' קצח; שו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' כג; שו"ת מחנה חיים ח"ג חאו"ח סי' מא; שע"ת סי' תקיא סק"ה; הגה' מהרש"ם שו"ע או"ח סי' תקנט, בשם בעל מקור חיים; שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לג, ויחוה דעת ח"ה סי' לט.</ref>. טעם ההיתר: העישון אין בו ממש, ואינו כלול בחמשת העינויים; ויש מי שהתיר דווקא אדם שדחוק ומורגל ביותר, ודווקא לאחר חצות ובצינעא בביתו<ref>מ"ב סי' תקנה סק"ח.</ref>.
'''כיבוד אב''' אב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, אין הבן חייב לשמוע לו, כי הדבר מסכן את בריאותו של האב, ואדרבה על הבן להוכיח את אביו כשרואהו מעשן<ref>עשה לך רב ח"ו סי' נח.</ref>.


'''גידולי טבק של שביעית''' יש מי שכתב, שנוהג בהם דין שביעית<ref>שו"ת גדולת מרדכי סוסי' ט, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' סט סק"ב. אמנם ראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' לז אות ו, שפקפק בדין זה.</ref>, אבל בוודאי לא נוהג בהם איסור ספיחים<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א שם.</ref>.
'''גידולי טבק של שביעית''' יש מי שכתב, שנוהג בהם דין שביעית<ref>שו"ת גדולת מרדכי סוסי' ט, הובא בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' סט סק"ב. אמנם ראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' לז אות ו, שפקפק בדין זה.</ref>, אבל בוודאי לא נוהג בהם איסור ספיחים<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"א שם.</ref>.
שורה 405: שורה 404:


'''בחופה''' הנאספים ליד החופה לא יעשנו סיגריות בכל שעת החופה<ref>שולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, בשם הרבה ספרים. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון תחת חופת חתנים, ואמרו לו שמקללים אותו. וראה עוד בנידון בזכור לאברהם ח"א חאו"ח ע' יו"ט; חינא וחסדא ח"א בהשמטות אות טו; שד"ח מע' חתן וכלה אות ג.</ref>.
'''בחופה''' הנאספים ליד החופה לא יעשנו סיגריות בכל שעת החופה<ref>שולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, בשם הרבה ספרים. וראה במחזיק ברכה או"ח סי' רי סקי"ג, שזקנו שאל בחלום מה אומרים בשמים על עישון תחת חופת חתנים, ואמרו לו שמקללים אותו. וראה עוד בנידון בזכור לאברהם ח"א חאו"ח ע' יו"ט; חינא וחסדא ח"א בהשמטות אות טו; שד"ח מע' חתן וכלה אות ג.</ref>.
לאור הנתונים הרפואיים על הסכנה בעישון - יש שכתבו למנוע את המנהג שבחור המתארס או המתחתן מחלק סיגריות לחבריו<ref>הגר"ע יוסף, בהסכמה לס' פאר תחת אפר, עמ' כג-ד.</ref>.


'''בנזיקין''' מי שעישן ונפלו ניצוצות מהמקטרת או מהסיגריה שלו על סחורת חברו, ונשרפה הסחורה, חייב בתשלום הנזק מדין נזקי אש<ref>שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קלו. וראה שם, שלדעתו דנים נזקי אש גם בזמן הזה, ודלא כהיש"ש ב"ק פ' החובל סי' ה.</ref>.
'''בנזיקין''' מי שעישן ונפלו ניצוצות מהמקטרת או מהסיגריה שלו על סחורת חברו, ונשרפה הסחורה, חייב בתשלום הנזק מדין נזקי אש<ref>שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קלו. וראה שם, שלדעתו דנים נזקי אש גם בזמן הזה, ודלא כהיש"ש ב"ק פ' החובל סי' ה.</ref>.