עלינו לשבח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
תפילת עלינו נאמרת בסיום 3 התפילות [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]], וכן לאחר [[קידוש לבנה]]. בשחרית נוהגים המתפללים ב[[נוסח ספרד]] וב[[נוסח עדות המזרח]] לאומרה בסוף התפילה לאחר [[שיר של יום]] ו[[פיטום הקטורת]], ואילו ל[[נוסח אשכנז]] יש לאומרה מיד לאחר [[קדיש תתקבל]], לפני [[שיר של יום]] ו[[פיטום הקטורת]]. נראה כי הבדל זה נובע מהשאלה האם יש להוסיף את עלינו לשבח לאחר סוף התפילה- כנוסח אשכנז, או בסוף כל ההוספות לתפילה ולפני היציאה מבית הכנסת כנוסח ספרד. | תפילת עלינו נאמרת בסיום 3 התפילות [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]], וכן לאחר [[קידוש לבנה]]. בשחרית נוהגים המתפללים ב[[נוסח ספרד]] וב[[נוסח עדות המזרח]] לאומרה בסוף התפילה לאחר [[שיר של יום]] ו[[פיטום הקטורת]], ואילו ל[[נוסח אשכנז]] יש לאומרה מיד לאחר [[קדיש תתקבל]], לפני [[שיר של יום]] ו[[פיטום הקטורת]]. נראה כי הבדל זה נובע מהשאלה האם יש להוסיף את עלינו לשבח לאחר סוף התפילה- כנוסח אשכנז, או בסוף כל ההוספות לתפילה ולפני היציאה מבית הכנסת כנוסח ספרד. | ||
בשבת אומרים אותה לפני [[שיר של יום]] ולאחר [[פיטום הקטורת]] לכל הנוסחים (אמנם לפי בקצת קהילות, בעיקר של נוסח ספרד כבר אמרו [[שיר של יום]] לפני [[קריאת התורה]]). | בשבת אומרים אותה לפני [[שיר של יום]] ולאחר [[פיטום הקטורת]] לכל הנוסחים (אמנם לפי בקצת קהילות, בעיקר של נוסח ספרד כבר אמרו [[שיר של יום]] לפני [[קריאת התורה]]). בנוסח תימני יש שנהגו שלא להוסיף עלינו לשבח בסוף תפילת שחרית, כאשר הטעם לכך הוא שהתפילה נתקנה בשחרית וערבית כנגד אומות העולם שמשתחווים לשמש ולירח{{הערה|שולחן ערוך המקוצר סימן נד עמוד שסה}}. | ||
לאחר אמירתה אומרים [[קדיש יתום]]. | לאחר אמירתה אומרים [[קדיש יתום]]. | ||
== נוסחאות == | == נוסחאות == | ||
יש שנהגו שלא לומר: "'''ומושב יקרו''' בשמים ממעל", אלא אומרים במקום: "'''וכסא כבודו''' בשמים ממעל" {{מקור|ספר המנהגים, לרבי יצחק איזיק טינרא, מהד' מכון ירושלים תש"ס, מנהג של יום חול, עמ' יב|כן}}, וטעמם משום שנוסח זה (מושב יקרו) הוא הוספת ה[[מינים]], משום ש"יקרו" בגימטריה [[יש"ו]] {{מקור|הגהות המנהגים שם אות טו|כן}}. אך יש שחלקו על זה, ואמרו שזהו נוסח קדום ומקורי, המוזכר ב[[ספר היכלות]]. | יש שנהגו שלא לומר: "'''ומושב יקרו''' בשמים ממעל", אלא אומרים במקום: "'''וכסא כבודו''' בשמים ממעל" {{מקור|ספר המנהגים, לרבי יצחק איזיק טינרא, מהד' מכון ירושלים תש"ס, מנהג של יום חול, עמ' יב|כן}}, וטעמם משום שנוסח זה (מושב יקרו) הוא הוספת ה[[מינים]], משום ש"יקרו" בגימטריה [[יש"ו]] {{מקור|הגהות המנהגים שם אות טו|כן}}. אך יש שחלקו על זה, ואמרו שזהו נוסח קדום ומקורי, המוזכר ב[[ספר היכלות]]. | ||