עקירה והנחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
אין אדם חייב על הוצאת חפץ מרשות לרשות בשבת אלא אם כן עקר אותו מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או להיפך. אבל אם עקר מרשות אחת ולא הניח ברשות אחרת {{מקור|כגון שרץ עם החפץ עד מוצאי שבת}}, או הניח ולא עקר {{מקור|כגון שנטל מאדם שעקר, או שעקר הוא עצמו לפני כניסת השבת}}, הריהו פטור מקרבן חטאת או ממיתה. | אין אדם חייב על הוצאת חפץ מרשות לרשות בשבת אלא אם כן עקר אותו מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או להיפך. אבל אם עקר מרשות אחת ולא הניח ברשות אחרת {{מקור|(כגון שרץ עם החפץ עד מוצאי שבת)}}, או הניח ולא עקר {{מקור|(כגון שנטל מאדם שעקר, או שעקר הוא עצמו לפני כניסת השבת)}}, הריהו פטור מקרבן חטאת או ממיתה. | ||
פטור זה נלמד מן המקרא האמור לגבי קרבן חטאת {{מקור|ויקרא ד, כז-כח}}: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ, בעשותה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה ואשם... והביא קרבנו", ודרשו חכמים: "בעשותה" - העושה את כולה ולא העושה את מקצתה; וללמדנו, שלא נטעה לחשוב שעל הוצאה הקפידה התורה ויתחייב המוציא אף אם לא עקר או לא הניח. | פטור זה נלמד מן המקרא האמור לגבי קרבן חטאת {{מקור|(ויקרא ד, כז-כח)}}: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ, בעשותה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה ואשם... והביא קרבנו", ודרשו חכמים: "בעשותה" - העושה את כולה ולא העושה את מקצתה; וללמדנו, שלא נטעה לחשוב שעל הוצאה הקפידה התורה ויתחייב המוציא אף אם לא עקר או לא הניח. | ||