ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
יום ט' ב[[תשרי]] נקרא '''ערב [[יום הכיפורים]]''', ומצוה לאכול בו, ו[[הלכה|הלכות]] שונות נוהגות בו.
יום ט' ב[[תשרי]] נקרא '''ערב [[יום הכיפורים]]''', ומצוה לאכול בו, ו[[הלכה|הלכות]] שונות נוהגות בו.
== אכילה ==
מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, וכל האוכל בתשיעי, כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. מקור דין זה מכך שכתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" (ויקרא כ"ג) - וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים? אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).
דנו הפוסקים האם מצוות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. [[נפקא מינא]] תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.
אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.
=== כותרת משנה ===
מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
=== דברים שלא אוכלים ===
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.


== סדרי ה[[תפילה]] ביום זה ==
== סדרי ה[[תפילה]] ביום זה ==
שורה 25: שורה 40:


כמו כן, לכל הדעות<ref>ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים {{מקור|(המ"א והמ"ב המצויינים בפנים)}}.</ref>, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר [[חזרת הש"ץ]]) "אבינו מלכנו" {{מקור|(מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של}} [[ערב שבת]] {{מקור|(מ"ב סי' תרב ס"ק ג)}}.
כמו כן, לכל הדעות<ref>ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים {{מקור|(המ"א והמ"ב המצויינים בפנים)}}.</ref>, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר [[חזרת הש"ץ]]) "אבינו מלכנו" {{מקור|(מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של}} [[ערב שבת]] {{מקור|(מ"ב סי' תרב ס"ק ג)}}.
== אכילה ==
מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, וכל האוכל בתשיעי, כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. מקור דין זה מכך שכתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" (ויקרא כ"ג) - וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים? אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).
דנו הפוסקים האם מצוות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. [[נפקא מינא]] תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.
אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.
=== אכילה בו ===
מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
=== דברים שלא אוכלים ===
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
=== סעודה מפסקת ===
=== סעודה מפסקת ===
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}}