עשרת ימי תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:


יש נוהגים בימים אלו להוסיף בתפילה הוספות שונות: אומרים "[[שיר המעלות]] ממעמקים קראתיך ה'" <ref>{{מקור|תנ"ך:תהלים קל $תהילים ק"ל}}</ref> לאחר [[ישתבח]] לפני [[ברכו]]. אומרים [[אבינו מלכנו]] לאחר [[חזרת הש"ץ]] לפני [[תחנון]], ובשבילו פותחים את הארון. ב[[סליחות]] מאריכים יותר. מנהג האשכנזים להוסיף בהם פיוט על ה[[עקידה]]. ה[[שבת]] החלה בעשרת ימי תשובה נקראת [[שבת שובה]] ובה הרב דורש דרשה מיוחדת לעורר את הקהל לתשובה.
יש נוהגים בימים אלו להוסיף בתפילה הוספות שונות: אומרים "[[שיר המעלות]] ממעמקים קראתיך ה'" <ref>{{מקור|תנ"ך:תהלים קל $תהילים ק"ל}}</ref> לאחר [[ישתבח]] לפני [[ברכו]]. אומרים [[אבינו מלכנו]] לאחר [[חזרת הש"ץ]] לפני [[תחנון]], ובשבילו פותחים את הארון. ב[[סליחות]] מאריכים יותר. מנהג האשכנזים להוסיף בהם פיוט על ה[[עקידה]]. ה[[שבת]] החלה בעשרת ימי תשובה נקראת [[שבת שובה]] ובה הרב דורש דרשה מיוחדת לעורר את הקהל לתשובה.
'''עשרת ימי תשובה''' אלו עשרת הימים שבין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור|יום הכיפורים]] המכונים גם '''בין כסה לעשור'''.
"עשרת ימי תשובה" - מפני שבהם ה[[תשובה]] מקובלת יותר, ועליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב".
==חומרות בעשרת ימי תשובה==
הרב אורן דובדבני מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן כתב על "צדיקים או צבועים - חומרות הלכתיות הנהוגות בעשרת ימי תשובה" ומתייחס להלכה ב[[שולחן ערוך]] "אף מי שאינו נזהר מפת של כותים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר" ref> או"ח סימן תרג, סעיף א</ref>,  ושואל  מדוע דווקא בעשרת ימי תשובה יש להיזהר ממשהו שבמשך כל השנה כולה אין נוהגים להיזהר בו? ממה נפשך: אם נוהג אדם היתר מסוים, מדוע יהיו הימים האלה שונים? ואם הוא סובר שראוי להחמיר ולהיזהר, הרי ראוי להיות עקבי ולהיזהר בדבר במשך כל ימות השנה ?!
בהמשך הוא מעלה את ההשערה הבאה:"כיוון אפשרי לפתרון הוא לנסות ולומר ששינוי ההתנהגות בעשרת ימי תשובה אמור להיות יסוד כלשהו לשינוי גם בהמשך. עשרת ימי תשובה אינם רק ימי דין אלא גם ימים של התחדשות; זאת תקופת ראשית השנה, ובימים אלה יש סיכוי לשינוי בהתנהגות האדם גם אם אינו בטוח שיתמיד בו."
הוא מביא את דברי [[רבי משה קורדובירו|רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ]] רפ"ב (1570) - ש"ל (522 ), התנהגות זו לא נועדה להשפיע על מעמדנו בדין או - לפי הרמ"ק להיות חלק מתהליך התשובה. יש כאן מעין "חיקוי" להתנהגותו של בורא עולם. אנו נוהגים בימים אלה לפנים משורת הדין, ומקווים שהקב"ה ינהג כן גם עִמנו.
ומסכם:"לדעתי, לדברים אלה נודעת השפעה מעשית על אופיים של ימי התשובה: בימים האלה עלינו לשאוף למֵרביות בכל התחומים, גם אם אנו יודעים שלא נוכל להתמיד בה. המשימה העומדת לפנינו היא אפוא כפולה: מצד אחד עלינו להתמיד במשימות שקיבלנו עלינו לאורך השנה או בשנה הקודמת, להיות מלאי תקווה ושאיפה שנוכל להגשים בשנה הקרובה גם משימות שטרם הצלחנו למלא. עם זאת אין זה צריך להפריע לנו לקבל עלינו דברים שאנו יודעים מראש שלא נצליח להתמיד בהם. עצם חוויית השיא היא החשובה. האדם עוזב את הימים הנוראים עם זיכרון מתוק של זמן שבו הוא חש קרבת אלוקים, ובכל השנה כולה הוא יזכור כיצד לעשרה ימים בלבד הוא חי בשיכרון חושים רוחני, כשכל מעייניו נתונים רק לדבר אחד: לחוש קרבת אלוקים. תחושה זו תעדן נפשו גם בימי החולין הארוכים והאפורים."