פדיון הבן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==
==הגדרת המושג==
הגדרת המושג==




שורה 143: שורה 142:
'''כהן בעל מום''' מותר לפדות אצלו בכור<ref>ליקוטי פנחס סק"י. וראה להלן במומים מיוחדים.</ref>.
'''כהן בעל מום''' מותר לפדות אצלו בכור<ref>ליקוטי פנחס סק"י. וראה להלן במומים מיוחדים.</ref>.


'''כהן סומא''' מותר לפדות את הבכור<ref>ראה ע' עִוֵּר הע' 314.</ref>.
'''כהן סומא''' מותר לפדות את הבכור<ref>ראה ע' עִוֵּר הע' 314.</ref>.


'''כהן שהוא פצוע דכא או כרות שפכה''' יש אומרים, שמותר לפדות אצלו את הבכור<ref>מנ"ח מ' תקו. וראה דרכ"ת סי' סא סקל"ו.</ref>; ויש אומרים, שאין פודים אצלו, ומכל מקום בספק פצוע דכא מותר לפדות<ref>שו"ת חלקת יואב מהדו"ק חאבהע"ז סי' ג. והוא תלוי במחלוקת הח"מ והבית מאיר אבהע"ז סי' ה סק"א, אם כהן שהוא פצוע דכא אין לו כלל קדושת כהונה והוא כזר, או שרק נתחלל מקדושת הזיווג. וראה בפרמ"ג או"ח סי' קלה במשב"ז סק"ח. וראה עוד בס' פדיון הבן כהלכתו פ"ה הע' 30-29.</ref>.
'''כהן שהוא פצוע דכא או כרות שפכה''' יש אומרים, שמותר לפדות אצלו את הבכור<ref>מנ"ח מ' תקו. וראה דרכ"ת סי' סא סקל"ו.</ref>; ויש אומרים, שאין פודים אצלו, ומכל מקום בספק פצוע דכא מותר לפדות<ref>שו"ת חלקת יואב מהדו"ק חאבהע"ז סי' ג. והוא תלוי במחלוקת הח"מ והבית מאיר אבהע"ז סי' ה סק"א, אם כהן שהוא פצוע דכא אין לו כלל קדושת כהונה והוא כזר, או שרק נתחלל מקדושת הזיווג. וראה בפרמ"ג או"ח סי' קלה במשב"ז סק"ח. וראה עוד בס' פדיון הבן כהלכתו פ"ה הע' 30-29.</ref>.