פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 127: שורה 127:
{| class="wikitable" border="1"
{| class="wikitable" border="1"
! היסטוריה  
! היסטוריה  
! מגילת אסתר וחז"ל
! מגילת אסתר ו[[תורה שבעל פה]]
{{!}}-  
{{!}}-  
{{!}} במקורות ההיסטוריה מובא, שבפרס העתיקה ובעוד תרבויות היו רגילים לחייב את האורחים לשתות יין מתוך כוס גדולה שנקראת "Pataka"<ref>קורמן, מאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/es-01-08.html והשתיה כדת]", אתר הניווט בתנ"ך</ref>.
{{!}} במקורות ההיסטוריה מובא, שבפרס העתיקה ובעוד תרבויות היו רגילים לחייב את האורחים לשתות יין מתוך כוס גדולה שנקראת "Pataka"<ref>קורמן, מאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/es-01-08.html והשתיה כדת]", אתר הניווט בתנ"ך</ref>.
שורה 135: שורה 135:
{{!}} וכמו שדרשו חז"ל<ref>[[מסכת מגילה]] דף יב' ע"א</ref> על הפסוק<ref>אסתר א, ח</ref> "כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" - שאפי' בסעודת המלך אחשורוש ניתן רשות למרדכי לדאוג שהמאכלים שנועדים ליהודים שיהיו כשרים.
{{!}} וכמו שדרשו חז"ל<ref>[[מסכת מגילה]] דף יב' ע"א</ref> על הפסוק<ref>אסתר א, ח</ref> "כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" - שאפי' בסעודת המלך אחשורוש ניתן רשות למרדכי לדאוג שהמאכלים שנועדים ליהודים שיהיו כשרים.
{{!}}-  
{{!}}-  
{{!}} היה חוק בפרס שהיו שבעה שרים רואי המלך בני המשפחות המיוחסות, היכולים לגשת אליו תמיד <ref>(הרודוטוס, ספר ג' סעיף 84, מובא במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jlton_prs.html השלטון בפרס הקדומה]"</ref>.
{{!}}באמצע המלכות הפרסית, אירע המעבר איטי בין המבנה המשפחתי המטריארכט (חשיבות לאם) למבנה המשפחתי הפטריארכט (חשיבות לאב), כך שהיו מאבקים בבירור מעמד האשה מול מעמד הבעל<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>.
{{!}}וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה... וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ<ref>א, טז-כב</ref>.
{{!}}-
{{!}} היה חוק בפרס שהיו שבעה שרים רואי המלך, בני המשפחות המיוחסות, שרק הם היו היכולים לגשת אליו תמיד <ref>(הרודוטוס, ספר ג' סעיף 84, מובא במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jlton_prs.html השלטון בפרס הקדומה]"</ref>.
{{!}} והוא כנאמר בפסוק: "וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת<ref>אסתר א, טז</ref>".
{{!}} והוא כנאמר בפסוק: "וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת<ref>אסתר א, טז</ref>".
{{!}}-  
{{!}}-  
{{!}} וכמו כן, כפי הנראה מהתבליטים בארמון המלוכה, היה חוק שרק שבעה שרים אלו היו יכולים להביט בפנים של המלך, שאר השרים היו מדברים עם המלך כאשר פניהם כלפי הריצפה<ref>חיים פרידמן, "השבוע בירושלים" 25/2/10 עמ' 23.</ref>.
{{!}} וכמו כן, כפי הנראה מהתבליטים בארמון המלוכה, היה חוק שרק שבעה שרים אלו היו יכולים להביט בפנים של המלך, שאר השרים היו מדברים עם המלך כאשר פניהם כלפי הריצפה<ref>חיים פרידמן, "השבוע בירושלים" 25/2/10 עמ' 23.</ref>.
{{!}} הדברים תואמים מאוד ללשון המקרא הנ"ל "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ".
{{!}} הדברים תואמים מאוד ללשון המקרא הנ"ל "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ".
{{!}}-
{{!}}שבעת השרים האלה נקראו להתייעצות כשעמד לדיון עניין בעל חשיבות בלתי מצויה<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>.
{{!}}וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים ... שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ ....כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ<ref>א, יג-טו</ref>.
{{!}}-
{{!}}-
{{!}} מאוחר יותר, החוק של העדיפות לשבעה המשפחות המיוחסות בוטל ע"י חשיארש<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>.
{{!}} מאוחר יותר, החוק של העדיפות לשבעה המשפחות המיוחסות בוטל ע"י חשיארש<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>.
{{!}} כעי"ז מביאים [[חז"ל]] ב[[תרגום]]<ref>אסתר ב,א, ובכמה מדרשים.</ref> שאחשורוש ציוה להרוג את כל שבעת השרים הללו, ובכך סיים תקופת ההעדפה לשבעת המשפחות המיוחסות (בהתאם לכך, סביר להניח שגם ביטל את החוק שהמלך יכול לישא רק בנות מאותם שבעה משפחות, דבר שמסביר מדוע מיד אחרי הריגת אותם השרים החלו לחפש נערה בתולה בכל מידנות המלך).
{{!}} כעי"ז מביאים [[חז"ל]] ב[[תרגום]]<ref>אסתר ב,א, ובכמה מדרשים.</ref> שאחשורוש ציוה להרוג את כל שבעת השרים הללו, ובכך סיים תקופת ההעדפה לשבעת המשפחות המיוחסות (בהתאם לכך, סביר להניח שגם ביטל את החוק שהמלך יכול לישא רק בנות מאותם שבעה משפחות, דבר שמסביר מדוע מיד אחרי הריגת אותם השרים החלו לחפש נערה בתולה בכל מידנות המלך).
{{!}}-  
{{!}}-
{{!}} המלך הפרסי היה נחשב מצאצאיו של אליל השמש, ובכך היה לו תוקף אלהי, וההשתחוויה מולו היתה נחשבת לפולחן אלוהי (ולא כמו בהרבה תרבויות שההשתחוויה למלך היתה נחשב לכבוד בלבד). זכות זו, להחשב כנכד לאליל השמש ובכך שישתחוו אליו, המלך היה יכול להעניק למי שירצה, גם למי שאינו מלך ואינו מזרע המלוכה<ref>הרודוטוס I134 III ;38 I - פלוטראך טמיסטוקלס 27</ref>.
{{!}} וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן '''כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ''' וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה <ref>אסתר ג' ב'</ref>. וביארו חז"ל בתלמוד מסכת סנהדרין<ref>דף סא ע"ב</ref> שההשתחוויה מול המן היתה נחשבת "[[עבודה זרה]]", ומכאן להתנגדותו של מרדכי להשתחוות להמן.
{{!}}-
{{!}} ההיסטורין היווני הרודוטוס<ref>הרודוטוס: ספר א', 133. מובא במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jtya_prs.html השתיה בפרס]".</ref> מציין, שמלכות פרס העתיקה, היו מקפידים שכל חוק יהיה נבחן בשני מצבים: א. במצב של פיקחות (כדי שההחלטה תהיה נכונה מבחינה שכלית), ב. במצב של שכרות (כדי שתהיה השארה על-טבעית, לפי תפיסתם). ולכן בכל פעם שהיה צורך בחקיקה, המלך ושריו היו מקפידים לשתות יין כדי לבחון את החוק.
{{!}} ההיסטורין היווני הרודוטוס<ref>הרודוטוס: ספר א', 133. מובא במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jtya_prs.html השתיה בפרס]".</ref> מציין, שמלכות פרס העתיקה, היו מקפידים שכל חוק יהיה נבחן בשני מצבים: א. במצב של פיקחות (כדי שההחלטה תהיה נכונה מבחינה שכלית), ב. במצב של שכרות (כדי שתהיה השארה על-טבעית, לפי תפיסתם). ולכן בכל פעם שהיה צורך בחקיקה, המלך ושריו היו מקפידים לשתות יין כדי לבחון את החוק.
{{!}} השווה לנאמר באסתר פרק ג פסוק טו: "וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת."
{{!}} השווה לנאמר באסתר פרק ג פסוק טו: "וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת."
{{!}}-
{{!}}על יד מועצת הכתר עמד חבר מלומדים בענייני משפט שנקראו בשם שתרגומו המילולי הוא "סופר", ועליו היה לסגנן את החוקים שנתקבלו ולתת צורה נאותה לפקודות שעמדו להופיע. בראש החבר הזה עמד "ראש הסופרים"<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>.
{{!}}וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן<ref>אסתר ג,יב</ref>.
{{!}}-
{{!}}הפרסיות משכבת האצילים החזיקו מעמד יותר מנשי עמים אחרים. אם כי הפסידו את השלטון, נשארו עוד מאות שנים בעלות זכויות כמעט שוות לגברים. הן היו יוצאות יחד עם בעליהן למלחמה, ולא היו מקרים נדירים שבנפול הבעל מילאה אשתו את מקומו במפקדת הצבא<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>.
{{!}}במגילת אסתר, יותר מאשר בשאר אירועים המוזכרים בתנ"ך, מוזכרים נשותיהם של השליטים, וגם הן היו נותנות עצה: וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ <ref>ה, יד</ref>.
{{!}}-
{{!}}-
{{!}}באימפריה הפרסית, היה חוק שמי שקרב למלך ללא הרשאה נהרג במקום בידי חיל המשמר המובחר שלו<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>.
{{!}}באימפריה הפרסית, היה חוק שמי שקרב למלך ללא הרשאה נהרג במקום בידי חיל המשמר המובחר שלו<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>.
{{!}}כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית<ref>אסתר ד,יא.</ref>.
{{!}}כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית<ref>אסתר ד,יא.</ref>.
{{!}}-
{{!}} מלכי פרס ומדי היו בעצמם כפופים לחוק <ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>, ולא כפי שהיה ברוב התרבויות שהמלך יש לו חופשיות מלאה בהחלטותיו. בין חוקים אלו, היה חוק שאסור למלך לשנות מה שכבר גזר<ref>שמואל חגי, "עלייתה ושקיעתה של הממלכה הפרסית הקדומה", מחניים גליון ע"ט.</ref>.
{{!}} במגילה מתואר שלמרות שאחשורוש רצה "לחזור בו" מגזירת השמדת היהודים, לא היה יכול לעשות כן עפ"י חוקי פרס, ועל כן רק גזר שיהיה רשות ליהודים להתכונן למלחמה: "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב"... "וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ ... אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז <ref>אסתר ח, ח-יא</ref>.
{{!}}-
{{!}}-
{{!}} לפי חוקי פרס העתיקה, בניגוד לשאר התרבויות, ההשתחוויה מול בן אנוש איננה דרך כבוד בלבד אלא פירושה: "אתה אלהי"<ref>קורמן, מאמר "[ http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/es-03-02.html ומרדכי לא ישתחוה], באתר ניווט בתנ"ך.</ref>.
{{!}}אם המלך הרשה למבקש להופיע לפניו, היה עליו ליפול על פניו לפני כניסתו לאולם הראיונות, ובמצב זה לזחול לפני המלך ולדבר דבריו, אם הרים את ראשו להביט בפני המלך, היה עליו גזר דין מוות, אלא אם כן המלך הושיט לו את שרביטו<ref>ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>.
{{!}} וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה <ref>אסתר ג' ב'</ref>. וביארו חז"ל בתלמוד מסכת סנהדרין<ref>דף סא ע"ב</ref> שההשתחוויה מול המן היתה בתור "[[עבודה זרה]]".
{{!}}וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ<ref>אסתר ח, ד</ref>.
{{!}}-
{{!}} מלכי פרס ומדי היו בעצמם כפופים לחוק <ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>, ולא כפי שהיה ברוב התרבויות שהמלך יש לו חופשיות מלאה בהחלטותיו. בין חוקים אלו, היה חוק שאסור למלך לשנות מה שכבר גזר וחתם בטבעתו<ref>שמואל חגי, "עלייתה ושקיעתה של הממלכה הפרסית הקדומה", מחניים גליון ע"ט.ולגבי ה"חתימה בטבעתו": כך מוזכר בדברי ד"ר יעקב אשכנזי ז"ל, בשדה חמד, גיליון מס' 1, תשנ"ז.</ref>.
{{!}} במגילה מתואר שלמרות שאחשורוש רצה "לחזור בו" מגזירת השמדת היהודים, לא היה יכול לעשות כן עפ"י חוקי פרס, כיון שאסור למלך "לחזור בו" ממה שחתם בטבעתו, ועל כן רק גזר שיהיה רשות ליהודים להתכונן למלחמה: "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב"... "וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ ... אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם...<ref>אסתר ח, ח-יא</ref>.
{{!}}-
{{!}}-
{{!}} במזרח הקדום נהגו להשתמש בקובייה של פור כדי להפיל גורל לצורך הכרעה על יציאה למלחמה ועוד הכרעות ממלכתיות<ref>מתיה קם, במאמר "מגילת אסתר" באתר מיקראנט</ref>.
{{!}} במזרח הקדום נהגו להשתמש בקובייה של פור כדי להפיל גורל לצורך הכרעה על יציאה למלחמה ועוד הכרעות ממלכתיות<ref>מתיה קם, במאמר "מגילת אסתר" באתר מיקראנט</ref>.