פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

{| class="wikitable" border="1"

! היסטוריה  

{{!}}-  

{{!}} במקורות ההיסטוריה מובא, שבפרס העתיקה ובעוד תרבויות היו רגילים לחייב את האורחים לשתות יין מתוך כוס גדולה שנקראת "Pataka"<ref>קורמן, מאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/es-01-08.html והשתיה כדת]", אתר הניווט בתנ"ך</ref>.

{{!}} וכמו שדרשו חז"ל<ref>[[מסכת מגילה]] דף יב' ע"א</ref> על הפסוק<ref>אסתר א, ח</ref> "כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ" - שאפי' בסעודת המלך אחשורוש ניתן רשות למרדכי לדאוג שהמאכלים שנועדים ליהודים שיהיו כשרים.

{{!}}-  

{{!}} והוא כנאמר בפסוק: "וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת<ref>אסתר א, טז</ref>".

{{!}}-  

{{!}} וכמו כן, כפי הנראה מהתבליטים בארמון המלוכה, היה חוק שרק שבעה שרים אלו היו יכולים להביט בפנים של המלך, שאר השרים היו מדברים עם המלך כאשר פניהם כלפי הריצפה<ref>חיים פרידמן, "השבוע בירושלים" 25/2/10 עמ' 23.</ref>.

{{!}} הדברים תואמים מאוד ללשון המקרא הנ"ל "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ".

{{!}}-

{{!}} מאוחר יותר, החוק של העדיפות לשבעה המשפחות המיוחסות בוטל ע"י חשיארש<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>.

{{!}} כעי"ז מביאים [[חז"ל]] ב[[תרגום]]<ref>אסתר ב,א, ובכמה מדרשים.</ref> שאחשורוש ציוה להרוג את כל שבעת השרים הללו, ובכך סיים תקופת ההעדפה לשבעת המשפחות המיוחסות (בהתאם לכך, סביר להניח שגם ביטל את החוק שהמלך יכול לישא רק בנות מאותם שבעה משפחות, דבר שמסביר מדוע מיד אחרי הריגת אותם השרים החלו לחפש נערה בתולה בכל מידנות המלך).

{{!}} ההיסטורין היווני הרודוטוס<ref>הרודוטוס: ספר א', 133. מובא במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jtya_prs.html השתיה בפרס]".</ref> מציין, שמלכות פרס העתיקה, היו מקפידים שכל חוק יהיה נבחן בשני מצבים: א. במצב של פיקחות (כדי שההחלטה תהיה נכונה מבחינה שכלית), ב. במצב של שכרות (כדי שתהיה השארה על-טבעית, לפי תפיסתם). ולכן בכל פעם שהיה צורך בחקיקה, המלך ושריו היו מקפידים לשתות יין כדי לבחון את החוק.

{{!}} השווה לנאמר באסתר פרק ג פסוק טו: "וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת."

{{!}}-

{{!}}באימפריה הפרסית, היה חוק שמי שקרב למלך ללא הרשאה נהרג במקום בידי חיל המשמר המובחר שלו<ref>ויקיפדיה ערך "הממלכה האחמנית"</ref>.

{{!}}כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית<ref>אסתר ד,יא.</ref>.

{{!}}-

{{!}}-

{{!}} במזרח הקדום נהגו להשתמש בקובייה של פור כדי להפיל גורל לצורך הכרעה על יציאה למלחמה ועוד הכרעות ממלכתיות<ref>מתיה קם, במאמר "מגילת אסתר" באתר מיקראנט</ref>.