פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[חג]] הפסח|אחר=[[קרבן]] פסח|עע=[[קרבן פסח]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[חג]] הפסח|אחר=[[קרבן]] פסח|עע=[[קרבן פסח]]}}


'''פסח''' הוא חג הנחגג ב[[עם ישראל]] במשך שבעה ימים מט"ו עד כ"א בניסן. יומו הראשון ויומו האחרון הינם [[יום טוב|ימים טובים]] ובניהם ימי [[חול המועד]]. בחג הפסח אסור לאכול [[חמץ]] ואסור אף שימצא חמץ אצל יהודי.  
'''פסח''' הוא חג הנחגג ב[[עם ישראל]] במשך שבעה ימים מט"ו עד כ"א בניסן, לזכר יציאת מצרים, שאירעה בט"ו בניסן. יומו הראשון ויומו האחרון הינם [[יום טוב|ימים טובים]] וביניהם ימי [[חול המועד]].


[[קרבן פסח]] הוקרב כאשר [[בית המקדש]] היה קיים. הוא הוקרב בי"ד בניסן ע"י חבורות חבורות של כל ישראל, (כל חבורה נמנתה על פסח משלה) ונאכל ע"י החבורות בירושלים בליל ט"ו בניסן - [[ליל הסדר]].   
בחג הפסח ישנן כמה מצוות: אסור לאכול [[חמץ]] ואסור אף שימצא חמץ אצל יהודי; חובה לאכול מצה בלילה הראשון; יש להקריב [[קרבן פסח]] ב[[בית המקדש]]ולאכלו ב[[ליל הסדר]]; יש לספר ביציאת מצרים; ביומו השני (ט"ז בניסן) יש להביא את קרבן העומר).
 
בט"ו בניסן יצא עם ישראל ממצרים. [[יציאת מצרים]], בה התבסס מעמדם של בני ישראל כעם, היא יסוד גדול באמונה ובבחירת עם ישראל לעם סגולה. לאחר היציאה מעבדות לחרות עמד עם ישראל לפני הר סיני ו[[מתן תורה|קיבל את התורה]].


ע"פ המסורת, בכ"א בניסן - [[שביעי של פסח]], אירעתה [[קריעת ים סוף]].  
ע"פ המסורת, בכ"א בניסן - [[שביעי של פסח]], אירעתה [[קריעת ים סוף]].  


== שמות החג ==
==שמות החג==
 
לחג הפסח שמות שונים:
ארבעה שמות נתייחדו לחג זה: א. חג האביב; ב. חג החירות; ג. חג המצות; ד. חג הפסח.


'''חג האביב''' - על שהוא חל בעונת האביב, עונת הלבלוב והפריחה. בעונה זו מבשילים יבולי השדה ומתאפשרת הבאת העומר.
'''חג האביב''' - על שהוא חל בעונת האביב, עונת הלבלוב והפריחה. בעונה זו מבשילים יבולי השדה ומתאפשרת הבאת העומר.
שורה 95: שורה 92:


===מגילת שיר השירים===
===מגילת שיר השירים===
בשבת חול המועד פסח, יש נוהגים לקרוא בבית הכנסת את מגילת שיר השירים. במגילה זו מתוארת באמצעות משל, אהבת ה' לעמו ישראל. היציאה ממצרים שהיתה מלווה בניסים גדולים, מורה גם היא על אהבת ה' לעם ישראל. כמו כן, מובעים בה אהבת הנצח של עם ישראל לבורא עולם: "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה; אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו".
בשבת חול המועד פסח, יש נוהגים לקרוא בבית הכנסת את מגילת שיר השירים. במגילה זו מתוארת באמצעות משל, אהבת ה' לעמו ישראל. היציאה ממצרים שהיתה מלווה בניסים גדולים, מורה גם היא על אהבת ה' לעם ישראל. כמו כן, מובעים בה אהבת הנצח של עם ישראל לבורא עולם: "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשא�ל קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה; אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו".


== אסרו חג ==
== אסרו חג ==