פקיעין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
בית הכנסת העתיק בפקיעין "שימוש הוגן" המקור: פקיעין מורשת כהנים
בכיכר המרכזית בכפר, דצמבר 2006, המקור:ויקיפדיה,צילם:מיכאל יעקובסון

פקיעין הוא ישוב בגליל העליון בו לא פסק היישוב היהודי מאז חורבן הבית השני עד היום הזה. במרכז הכפר בית כנסת אשר על אחד מכתליו אבן, אשר לפי מסורת מקומית הובא מירושלים. בכפר מערה המיוחסת לרבי שמעון בר יוחאי. יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל ניסה לעודד את ההתיישבות היהודית במקום - ללא הצלחה. לשם כך המוסדות הלאומיים רכשו 12 מבנים במרכז הכפר. אלו עומדים ריקים עד היום. הנסיונות להתיישבות יהודית בכפר לא עלו עד היום יפה.

בכניסה לכפר ציון קברו של רבי אושעיה איש טיריא. עליו נאמר:"וקראו עליו 'וזרח השמש ובא השמש' (מדרש רבה קהלת פרשה א'). ציון קבר נוסף הוא של רבי יוסי דמן פקיעין (ראו אתר אילן תומא מטה)


בית הכנסת העתיק של פקיעין[edit]

בשנת 1873 (תרל"ג) שופץ במרכז הכפר פקיעין בית כנסת ובחודש ניסן באותה שנה נחנך. את המימון להקמת בית הכנסת נתן יהודי מביירות בשם רפאל הלוי. כתובת המנציחה את תרומתו מצויה במשקוף בית הכנסת. המסורת המקומית מספרת שבית הכנסת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. בשנים 1926 ו1930 התגלו בבית הכנסת שני לוחות אבן עתיקים אשר הוצבו בבית הכנסת ב"שימוש משני" בעת הקמתו. התברר כי אלו לוחות אבן מימי בית שני אשר היו ככל הנראה חלק מבית כנסת קדום.

על שני לוחות האבן ישנם תבליטים. באחד תבליט של מנורה, למרגלותיה של המנורה שופר ומחתה מצדה האחד ולולב מצדה השני. על לוח האבן השני ישנו תבלטי של שער מפואר , לצד השער שני עמודים ומעליהם מעין קונכייה. מקובל להניח שהתבליט מתאר ארון קודש. שני לוחות האבן מוצגים בבית הכנסת העתיק של פקיעין.

חזית בית הכנסת מופיעה על צדו האחורי של שטר 100 ש"ח, מכיוון שיצחק בן צבי חקר בין היתר בספרו שאר ישוב את היישוב היהודי בפקיעין.

הישוב היהודי[edit]

אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007

כיום גרים בכפר דרוזים לצד מוסלמים, נוצרים ושני יהודים: מרגלית זינאתי - המחזיקה בידה את מפתחות בית הכנסת ואילן חי דוד תומא שכטר מצאצאי משפחת תומא הכהן.


אילן - כותב באתר פקיעין מורשת כהנים (ראו מטה): "שלשת משפחות הכהנים, תומא, עודה, זנאתי, יושבות בפקיעין מזמן בית המקדש ברציפות. ע'פ מורשת אבותינו אבי הכהנים הוא רבי יוסי דמן פקיעין. במסמך מתוך "מסעות" של בין-צבי, המסתמך על תיעוד של באסולה משנת 1522." הוא מונה בישוב 95 נפש (לא רשומה השנה)

רציפות הישוב היהודי בפקיעין נשמרה עד לשנת 1938, כאשר פרץ 1936 המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). אז נאלצו תושבי פקיעין לעזוב את הכפר והם התיישבו זמנית בחדרה. בשנת 1948 (תש"ח) חזרה לכפר משפחת זינאתי,ואחריהם חזרו שלמה נקיבלי המוכר בכפר בשם סאלים בכור, אברהים היללי מזרחי המוכר בכפר בכינוי "המוכתר" למרות שלא היה מוכתר, עובדיה ושרה זינאתי המוכרים בכפר כעבדאללה וסוריה זינאתי, אח של עובדיה - יוסף זינאתי . ליד פקיעין הוקם מושב פקיעין החדשה.

דר רבקה שפק-ליסק במאמרה (ראו מטה) כותבת כי בזמן המנדט - מפקד 1931 - עדיין נמנו בכפר 52 יהודים. כמו כן, היא מצטטת את רשימת תושביה היהודים של פקיעין מ-1922, המצויה בארכיון הציוני. הרשימה כללה את :משפחות אברהם נקיבלי, שלמה נקיבלי, מכלוף דהן, יוסף תומא , יוסף תומא- כהן, סבו של אילן, שלמה עודי, יצחק עודי, אברהם עודי, רחל עודי (אלמנה), שאול זינאתי, סבה של מרגלית זינאתי החיה בפקיעין גם כיום, יוסף זינאתי, אליהו מזרחי ומשה מזרחי.

ב-1926 הוקם בפקיעין בי"ס יהודי. המבנה קיים עד היום.

בשנים האחרונות הצטברו עדויות למקרים רבים של התנכלויות של החברה הדרוזית בפקיעין לחלק מהיהודים המתגוררים במקום ולקבוצות המבקרות במקום[1] [2].

באוקטובר 2007, התחוללו מהומות קשות ביישוב כנגד שוטרים. המהומות גלשו גם לפגיעה קשה בבתים היהודים. בית של משפחה יהודית נשרף, אכסניית "פקיעין לנצח" ובתים נוספים בכפר הפכו לבלתי ראויים למגורים. כתוצאה מכך, נאלצו חלק מהמשפחות היהודיות שעברו להתגורר בפקיעין לעזוב את היישוב. עד היום, (יולי 2009) "משטרת ישראל" מונעת את שובם של המשפחות היהודיות בשל העדר יכולת להבטיח את ביטחונם האישי.

תמונות פקיעין היהודית[edit]

לקריאה נוספת[edit]

  • רבקה אלפר, אנשי פקיעין, הוצאת עם עובד, 1960.
  • צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 54-55.
  • יהודה אריאל, "בין עכו לראש הנקרה"

הערות שוליים[edit]

[פקיעין מורשת כהנים[1]]==קישורים חיצוניים==