פרשני:אגרות הראיה: אגרת צו: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת צו |אגרות הראיה-|אגרת|צו|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- צו
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו. [תרס&quot;ח].
-בני ציון היקרים הרבנים הנדולים אוהבי שם ד' ויראיו בשכל טוב.
-אגדת קודש כנסי' של תורה<ref>מוסד &quot;בית ועד לחכמים&quot;, שנוסד אז, לבירור עניני תורה, מבחירי גדולי בני הישיבות בעה&quot;ק ירושלים ת&quot;ו.</ref> בעה&quot;ק ירושת&quot;ו.
-עתרת שלו' וברכה.
-רק מפני כבודכם הגדול הנני פונה עכשו מכל המניעות, אשר יסובוני,
-לכתב לכם דברים אחדים. כי זולת זה אי-אפשר לי כלל בימים הללו, מריבוי
-טרדותי, לכתב אם מעט ואם הרבה. אבל רק לכתב מפני הכבוד, להראות את
-שמחת לבבי בכנוסכם הטהור, יעלה כעת בידי, אבל למלא חפצכם, מה שבאתם
-דף 112
-על דברי תורה לתהות על קנקני הריק, אי אפשר לי : מן המוכן כתוב אין בידי
-מאומה בענין זה, ובכלל אינני כותב כמעט מאומה בעניני פלפול וחדוש זה כמה,
-כי-אם במקום הכרח גדול. רק הנני מרגיש חובה קדושה לעיין, כפי היכלת, מעט
-בהלכה זו, שאתם עסוקים בה, ולהודיע לכם את אשר אתבונן בזה, אבל זה א&quot;א
-לי כעת בשום אופן, ובפרט בענין חיו במתנ&quot;ע עכשו במה שנהגו להיתר ע&quot;פ איזה
-סמוכין, דאף אם יתברר לחיוב רחוק שיתקבלו הדברים, ומוטב וכו', ובפרט שחששא
-גדולה יש, שעניי הנכרים או המתרוששים מהם יהנו מזה עכ&quot;פ יותר מעניי ישראל,
-ע&quot;כ למעשה כי פקדתם את חלק זה, הנעזב עד כה.
-אבל, יקירי לבבי, אמצא ישר להעיר אתכם, אם כי טרם אדע מהות כנסתכם
-ותוכן ערכם של החברים בפרטיות, מ&quot;מ כגון זה צריך למודעי, כי אם בימינו אלה
-הנכם מיסדים כנסי' של ת&quot;ח בעיה&quot;ק, שעיני כל ישראל אלי', תראו להשתדל
-לבקש דוקא גדולות ונשגבות. דורנו הוא כולו דור שואף, ואם השאיפה הריקנית
-של החורבא והתהו מגבהת עצמה עד מרומי רמים, כמה צריך שיגבה לב דורשי
-ד' הנגשים אל הקודש. המבוקש, לכה&quot;פ, צריך שיהי' לקדש שם שמים ושם ישראל,
-בקידוש שם ירושלים בחפץ גדול להראות לכל העולם נצחונה וגדולתה של תורת
-א&quot;י, שלדאבוננו העמוק עומדת היא בשפל, תחת שהיא יכולה ומוכרחת לשבת על
-גפי מרומי קרת לעיני כל ישראל ונגד כל הגוים אשר ברא ד' בארץ. ועתה הוא
-עת לדרש את ד', ההכרח מרומם אותנו למדרגות גדולות<ref>חסר כאן בהעתק קרוב לשתי שורות.</ref>.
-הבדל עצום ונשגב בין תורת א&quot;י לתורת חו&quot;ל. בא&quot;י שפע רוח הקדש
-מתפרץ לחול על כל ת&quot;ח שמבקש ללמוד תורה לשמה, וק&quot;ו על קיבוץ של ת&quot;ח,
-והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב
-את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שא&quot;כ בחו&quot;ל. רוח כללי קדוש א&quot;א לשאוף
-באויר טמא ועל אדמה טמאה. אלא כל פרט ופרט מן התורה מעלה איזה ניצוץ,
-איזו הארה, להתקרב אל רוח אלקים חיים, השוכן על עמו פה בארץ חיים. &quot;על
-הגאולה זה תלמוד ירושלמי ועל התמורה זה תלמוד בבלי&quot; (זוהר חדש רות).
-הידיעה הזאת היא מאירה נתיבות גם על מהות הלמוד בכלל, גם על סדריו, גם
-על סדר העבודה השלמה הראוי' לבחירי יחידי סגולת ת&quot;ח במקום אורו של
-עולם, גם על עצם תכנם של עצמיות הסברות, ההויות, החדושים והפלפולים.
-&quot;עתידין בכ&quot;נ ובמ&quot;ד שבחו&quot;ל שיקבעו בא&quot;י&quot;<ref>מגילה כט.</ref>. אנחנו יכולים להמשיך טל אורות
-של אויר ארץ חמדה באופן כ&quot;כ נוזל ושופע, באופן כ&quot;כ מעדן ומקדש כל רוח
-ונפש וכל קרב וכליות, עד שילך עמנו אור הבבלי להתאחד עם התלמוד הירושלמי
-ויחדיו יאירו באור שבעתים. ואל זה אנחנו צריכים לשאוף. לא לעזות יחשב לנו,
-כי &quot;חביבה כת קטנה שבא&quot;י מסנהדרי גדולה שבחו&quot;ל&quot;<ref>ירוש' נדרים פ&quot;ו ה&quot;ח.</ref>. יסוד הגלות והשפלות
-הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את א&quot;י, את ערכה וחכמתה, ואין
-מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דבה על הארץ, בתשובת המשקל : להגיד
-ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה, והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות
-דף 113
-כולן, מצדנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדרת אור תורתה
-ועלוי אור חכמתה ורוח הקדש המתנוסס בקרבה. מובן שבכל דבר שבקדושה,
-וכמ&quot;כ בחול, ישנן מעלות ומדרגות. ו&quot;כ&quot;א נכוה מחופתו של חברו&quot;<ref>ע' ב&quot;ב עה.</ref>. אבל זה
-המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בא&quot;י לת&quot;ח מבקשי ד', איננו נמצא כלל
-בחו&quot;ל. ואנכי הנני בזה יודע ועד, כפי קטני.
-יסוד הפלפול והחידוש שבא&quot;י, אפילו בהלכה, בנוי הוא בעיקרו מעצם
-עומק היסוד הרוחני של חפץ אדון כל עולמים יתעלה שמו, הנמצא בכללותה של
-תורה ומזהיר ומנהיר בכל מצוה והלכה, בסעיפיה וסעיפי סעיפיה, עד שהדברים
-שמחים כנתינתם מסיני. בחו&quot;ל צריך לעולל במחשכים [ע&quot;י]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> התיבות של התולדות,
-לדמות רק מהן מלתא למלתא, והנקודה התוכית, המיוסדת במעמקי קדש העליון,
-אי-אפשר לתפוס. מובן הדבר, שע&quot;י עזיבה, ע&quot;י מיעוט ידיעת הערך העצמי, ע&quot;י
-השפלה של הגבירה נגד שפחתה, ושהיא עוד מלובשת בתואר של מין יראת שמים,
-מה שהוא למרות עיני כבודו ב&quot;ה, ע&quot;י מה שנותנים בזה למרמס את כבוד ארץ
-חמדה ומקום הדום רגליו יתברך עדי עד, - הדברים נעשים עמומים; ות&quot;ח שבא&quot;י
-חוזרים להיות שפופים ושפלים, ועוזבים את חילם, וסוברים שלא נוצרו כי-אם
-למגרם גרמי<ref>ע' ב&quot;ב כב.</ref> אצל חכמי חו&quot;ל ולחקות פלפולים נמוכים, הבאים מתוך מחשכים,
-ובזה באמת כחם של חכמי א&quot;י חלוש, מפני שהם [נוצרו]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> לגדולות מאלה. אבל
-כשהם מעמידים עצמם על כנם הרם, אז הם מוצאים הכל, ו&quot;בכלל מאתים מנה&quot;. ערך
-חכמת היראה, האמונה והעבודה, הרחבת המוסר וחכמת החיים, עם עמקה של
-תורה וגדולתה באורח גאוני אמתי, הוא מפולג ומחולק מחו&quot;ל, ומוכרח להיות מפולג.
-ביסורים גדולים עומדים ת&quot;ח וצדיקים שבחו&quot;ל, המבקשים לאחד מקצעות נפרדים
-לפי [הרגיל]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>, והכל מפני שאין ההארה העליונה של האחדות האלקית מאירה שמה.
-פה נודה, אחים, ונברך את שם כבוד ד' אלקי ישראל, אשר העמידנו בקרן אורה,
-הכל אפשר, ולא רק אפשר כי-אם מוכרח : כשמבקשים את הטוב העליון המוכן
-להדרש בציון, מוצאים הכל. [וכשמסתפקים]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> פה בדרכים נמוכים, שהם ראוים
-רק ליושבי חשכת ארץ מאפלי', אין מוצאים אפילו את השיעור המועט. גם הבדל
-גדול יש בין הזמנים : בימינו עת לחננה הוא. אל ימעט ואל יקטן בעינינו ערך
-ההתישבות הגדולה, לפי ערך השנים הקודמות, של עם ד' על אדמת הקדש. אות
-ומופת הוא לנו על צעדי מלאך הברית ההולך וקרב, ע&quot;כ בלב מלא קדושה ואורה,
-גדולה ושמחה, צריכים אנו לגשת לעסוק בתורה לשמה על אדמת הקדש. [לדרוש]<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>
-אנו חייבים את המעלה היותר עליונה, שיגיעו מעשינו למעשי אבותינו א&quot;י
-ויעקב<ref>חסרה כאן מילה בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>, [לגלוי] אלי' זכ&quot;ל ולתחה&quot;מ, שבכל דבר בזה ישנן מדרגות לאלפים ולרבי
-רבבות, עד שנעלה למעלה כ&quot;כ גדולה שמתפלשת ג&quot;כ עד עולם המעשה, יקיצו
-וירננו שוכני עפר בפועל ממש בב&quot;א.
-עסקו נא, ידידי האהובים, בכל יום ויום בענינים כאלה, שיוציאו אל הפועל
-את רוממות רוחכם ועז הקדושה העליונה החבוי' בנשמתכם, השואפת טל חיים
-טל אורות מהררי קודש. אפילו יום אחד אל תעזבו את רוחכם הבהיר להכּהות.
-דף 114
-הרבו אור [צח]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> בגבורה ובמנוחה מדי יום ביומו. ואם גם יהי' כבד מעט הדרך
-בתחלה אל תרגזו ואל תחפזו, אם רק תהיו לאנשים מהרה יגלה ויראה עליכם
-מסתר לבבכם אור [העליון]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>, ורוח ד' מלאה שמחה, ענוה וגבורה, תלבשכם ותרומם
-אתכם. כי ברית כרותה היא ב&quot;ה : &quot;אתה מבקש לראות את השכינה בעוה&quot;ז -
-עסוק בתורה בא&quot;י&quot;<ref>מדרש תהילים קה.</ref>.
-כל המקודש מחברו הי' שמם מחברו בימי הרמב&quot;ן ז&quot;ל. עכשו ב&quot;ה חוט
-של חסד הולך ונמשך, ואנחנו צריכים להיות נכונים לקבלו ולאמצו באתערותא
-דילן. הנשמה של כנסת ישראל עומדת להתנער בארץ חמדה, ואנו צריכים להוסיף
-לה אומץ [ועז<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>. רובם] של בני תורה שבא&quot;י הרוסים הם וצריכים הם טפול ואמוץ,
-חיים של שמירת [הבריאות]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>, שהיא מחוברת ג&quot;כ עם עבודת ד' באמת בזהירות
-וזריזות, שמחת [הנפש]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> וצהלת הרוח, עם נתינת חלק הגון בעתו ובזמנו להרגש
-הצער העליון, צער העולם כלו וצערה של כנס&quot;י, מחמת סיתום המאורות העליונים
-ומיעוט שפעם, על לב כל בשר ועל המון גוים וממלכות בארץ מתחת ועל שריהם
-ומנהליהם ממעל, שרק ת&quot;ח שבא&quot;י מסוגלים להרגיש יפה את המרירות העמוקה
-ולשא [דע]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> להושע תשועת עולמים בפדות גוי קדוש ואלקיו ב&quot;ה. המרירות הזאת,
-[כשהרוח]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> מלא אורה מתהפכת גם היא לעונג ישרים מכשרת לקרבת ד', לטהרה
-[ולקדושה]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref>, לאהבת תורה ויראת שמים מרוצפת באהבת ישראל ואהבת הבריות,
-העושה את האדם נחמד למטה ואהוב למעלה.
-יסודות כאלה הנם בודאי כבר ערוכים ושמורים בלבבכם הטהור, ואינכם
-צריכים לדידי ולמטלעתי בזה. מ&quot;מ לא יכלתי להתאפק מלכתב דברי אלה המעטים
-אל אזנים שומעות ולבבות נדיבות שכמותכם, מחמדי לבבי. ומה מאוד אשמח
-אם תשימו [עין]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> לפרקים אל דברי המעטים הנדפסים, ואף שאין בהם צדדי חדוש
-מרובים לאנשי<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> [מעלה] מ&quot;מ הם טובים לעורר את הלב אפי' כמה וכמה פעמים;
-ביחוד מאמר &quot;דעת אלקים&quot; ב&quot;עקבי הצאן&quot; ראוי לחזרה כמה פעמים.
-והשי&quot;ת יאיר עלינו באורו ויאמץ חילכם בתורה וירומם [קרנכם]<ref>חסר בהעתק, ונשלם ע&quot;פ השערה.</ref> למעלה
-למעלה, לתפארת עם ד' ונחלתו, כנה&quot;ר ונפש דוש&quot;ת באה&quot;ר, מצפה רוממות
-קרן ירושלים ושמחת בני' בוניה ב&quot;ב,
-הק' אברהם יצחק ה&quot;ק הנ&quot;ל
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת צו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:14, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת צו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:14, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש