פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלג: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קלג |אגרות הראיה-|אגרת|קלג|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- קלג
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, ג' אייר תרס&quot;ח.
-לכבוד החכם הנשגב מו&quot;ה יהודה דוד אייזנשטיין נ&quot;י, עורך &quot;אוצר ישראל&quot;,
-שלו' וברכה מקודש
-מלאתי שמחה כאשר הופיע לעיני הכרך הראשון מ&quot;אוצר ישראל&quot;, אשר
-הואיל הדרתו בצדקו לכבדני בו. שמחתי על המטמון אשר יאצר בקרבו בשפת קודש
-המון ידיעות הנוגעות לישראל, ויותר מכל שמחתי לראות את רוח המתינות וישוב
-הדעת המהלך בהעריכה הכללית של האוצר, שהיא הביאה לעורכיו את הידיעה
-המבוכרת, שלא להתפעל ביותר מהמון הזרמים החדשים הבאים להרוס ולא לבנות.
-הנני מלא תקוה, שרב טוב יצמיח לבית ישראל הספר הכללי הזה בהבנותו בכל
-ערכיו. והנני מוצא לי לחובה להעיר על איזה מקומות, אשר הרגשתי בהם מדי
-עברי בהם.
-א) בערך אומן. מנה בין התנאים והאמוראים העוסקים באומנות את רב
-דף 162
-אדא סבולאה (ב&quot;מ צ&quot;ג). והמעיין בגמרא יראה שהגי' היא בר אדא סבולאה, ולא
-הי' רב מעולם, כ&quot;א רועה פשוט. ולא עוד אלא שמוכח מהענין שם, שלא הי' אפי'
-בן ישראל כ&quot;א נכרי. וכן מה שמונה שם בר אמודאי, לשם-עצם לאיש, זהו טעות,
-והוא שם תואר כללי לצולל במים, ועי' ב&quot;ק צ&quot;ח א' ברש&quot;י ד&quot;ה פטור ותוס' ד&quot;ה
-עכורין.
-ב) בערך אדם קדמון. נבהלתי לראות, איך ציירו צורה גשמית למושג
-א&quot;ק של הקבלה, שהוא רק מושג מטפיזי ע&quot;ד השכל האלהי כפי מה שהוא מושג
-להמחשבה הכללית. וחלילה להרשות לעצמנו להגשים מושגים קדושים כאלה
-אפילו בדרך לימוד. ואע&quot;פ שהתירו לעצמם קצת מקובלים לעשות ציורים של קוים
-ועגולים, ויש אשר הפליגו עוד לצייר ג&quot;כ ידים, ויש - עינים, אבל לצייר פרצוף
-של אדם במלא התכונה זהו צעד אשר לא אחד הרשה לעצמו לעשות כן, ועל
-הראשונים אנו מצטערים. אלה הדברים כשהם יורדים לשדרות של הלומדים
-ההמוניים מביאים היזק רב, ומאפילים את זוהר אור האמונה הטהורה של היהדות.
-ואקוה שלא יוסיף כבודו לעשות כזאת עוד, ומי יתן שיהי' אפשר לתקן ג&quot;כ את
-העבר. ויסלח לי כבודו בטובו אם חם לבבי בזה.
-ג) וכן בערך איסור גיורא. הובאה העובדא עם רבא, בשנים עשר אלף דינרי
-שהיו בידו, שלא כפי הרצאת התלמוד<ref>בבא בתרא קמט</ref>. ומזה יצאה תמונה, המהפכת לחוב את
-המחשבה של רבא, ותרעומתו שהיתה כשרה. הסופר העתיק בטעות: א) שלכתחילה
-נתן איסור את הכסף לרבא עבור רב מרי בנו, שאז הי' זה מרבא גזל וגניבת דעת
-לקבל פקדון ושלא לתן למי שנתן עבורו. ב) שהעתיק שהטענות היו, כאשר שב רב
-מרי מדרכו, אחרי מותו של איסור, כאילו החזיק רבא בכסף ולא רצה להחזיר,
-עד שהיה רב מרי צריך להוציא ממנו בדין, וחלילה לחשוד בזה את אבי התעודה
-רבא. ג) שכתב שנודעו לרב מרי הטענות שיטעון נגד רבא, ושע&quot;ז איקפיד רבא,
-כאילו רצה חלילה לזכות בטענות שלא בצדק. אבל הדבר הוא כולו להיפוך. פה
-לא היה שום מקום לטענות, והיה רק מאורע פשוט של חיתוך דין, שהיה כאן
-דרך שהיה רבא זוכה בהכסף ע&quot;פ דין תורה, אם לא עשה איסור פעולה שעל פיה
-זכה רב מרי, ועל הלימוד של הפעולה הקפיד רבא, שאם לא היתה הפעולה נעשית
-אז לא הופקע הכסף מידו. וכך הי' הענין: איסור הפקיד אצל רבא כסף בתורת
-פקדון, ולא אמר לו כלל אז שיתן לרב מרי, רק אח&quot;כ כאשר היה סמוך למתתו,
-ורצה שרב מרי יהיה היורש שלו, מה שהוא לא כדין תורה, שע&quot;פ דין בן של
-גר, שהיתה הורתו שלא בקדושה, אינו נחשב לבן לענין ירושה, כיון שגר שנתגייר
-כקטן שנולד דמי<ref>יבמות כב.</ref>. ודרכי קנין היו מנועים, משום דלקנות בחליפין א&quot;א, שאין
-מטבע נקנית בחליפין, וקרקע לא היה לאיסור, באופן שיהי' יכול להקנות אגב
-קרקע, א&quot;כ הי' ע&quot;פ ד&quot;ת שייך הכסף לרבא, שהי' זוכה מן ההפקר. אבל איסור
-שמע שיש דרך קנין של אודיתא, דהיינו שיודה שהכסף שייך לרב מרי, והדין הוא
-שאע&quot;פ שאנו יודעים שההודאה היא בשקר מ&quot;מ הודאת בע&quot;ד כמאה עדים דמי,
-ובזה קנה רב מרי, ואיקפיד רבא על אותם שלמדו עצה זו לאיסור, שעי&quot;ז הפקיעו
-ממנו את זכותו. וזה אין לו שום ענין לטענות, כ&quot;א פעולה שהועילה להקנות, שאם
-דף 163
-היתה מנועה אז היה הענין עומד על שורת דין תורה. ולא נזכר כלל, שרב מרי
-היה לו איזה דין ודברים עם רבא, כשהיה צריך לזכות בכספו. וע' תוס' בב&quot;ת שם
-ד&quot;ה דקא, שמוכח שלא הופקד אצל רבא עבור רב מרי.
-ואשר דרש כבודו ממני להשתתף באיזה ערכים, באמת הנני טרוד מאד
-בכמה עבודות ומקצעות שונים, מ&quot;מ מאשר יקרה בעיני מאד עבודתו היקרה,
-לטובת היהדות הנאמנה והרחבת דעתה בישראל בכבוד, אקוה בל&quot;נ לערך איזה
-ענין או ענינים, בארוכה או בקצרה, כפי הפנאי. אבל בתחילה ראוי שיודיעני כבודו
-איזה ערכים הם נצרכים לו, או איזה ערכים כבר נעשו, ואז אוכל למלאות בע&quot;ה
-את בקשתו בעבודה כזאת, שאדע שלא נעשתה ע&quot;י אחרים.
-אחתום בברכה ורגשי כבוד רב, יתן ד' וחפצו יצליח בידו ברב פאר והצלחה
-לרומם קרן ישראל, ולחבב את התורה ולימודיה וכל עניני היהדות האמיתית על
-בני עמנו, והי' חלקו בין מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, כנה&quot;י ונפש דוש&quot;ת
-מהררי קודש, הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ&quot;ל.
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:17, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלג: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:17, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש