פרשני:אגרות הראיה: אגרת קעט: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קעט |אגרות הראיה-|אגרת|קעט|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- קעט
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, ז' טבת תרס&quot;ט.
-אח יקר ואהוב הר&quot;ש שי', שלו' וברכה,
-זה ימים מספר ששמחתני בהערותיך על מגילת תענית. חשבתי כמה פעמים למלא
-חפצך לדבר עליהן עמך, ולא עלתה בידי מפני הטרדות המעשיות והעיוניות. אמנם
-רגשי האחוה תבעוני זה כמה לכתב אליך, כי יותר מדאי עצרתים בחבי. אבל לא
-אלה המה הרגשות הטובים הראשונים, שהמצב גורם לעצור אותם בלב פנימה,
-ועינינו צפויות תמיד לימים הטובים אשר יאמר לאסורים צאו.
-דף 234
-בהערה הראשונה ע&quot;ד הגימ'<ref>כיוון ערך המספר של &quot;אלין יומיא דלא להתענא בהון&quot; שבתחלת מגילת תענית, שהוא ב&quot;גימטריא&quot; &quot;רבי חנניה בן חזקי' בן גרון&quot;, -שהיא בהוספת התאר &quot;רבי&quot; ובהשמטת אות ההא מחזקיה</ref>, תמהתי על ישר לב כמוך שתדקדק בכמו
-אלה. הנח להם לבעלי הרשומות, ידרשו כחפצם. אם יש אדם אחד שמוצא טעם
-בכמו אלה, כבר הדיו והנייר שוים ע&quot;ז. וכבר אמרתי וכתבתי, שבמחשבה הגבוהה
-לא נמצא שום פגישה מקרית, ע&quot;כ מחשבה של מספר גימ', באיזה צורה ודוחק
-שיהי', עם מחשבה של מחבר, אמיתי או מוסכם, יש להן תמיד איזה יחש מסודר,
-ויחש זה נותן הוא את ערכו לגרגרים כאלה. אבל כמובן אין מקום לכל דקדוק
-ופלפול בזה, ואם אחד רוצה לומר רבי חנני', מפני שבדורות המאוחרים כבר הורגלו
-בכך, ולכוין ע&quot;ז גימ', אין מזחיחין אותו. ולעולם אין רמזים תלויים בכונת המחברים,
-כ&quot;א ביחש של השכל הכללי הפועל את הדבריות וסולל לה את מסילתה. ועי'
-אדר&quot;נ<ref>פ&quot;א מ&quot;ו</ref> שאין חוה קוראה לאדה&quot;ר אלא רבי, ואם אדם קדמאה יכול להיות רבי
-באגדה ק&quot;ו שחנני' בן חזקי' ב&quot;ג יכול להיות רבי בגימ', שהיא באמת אחת מדרכי
-האגדה, שהם מאירים את העינים למי שמשכיל את מהלכם ומחשיכים את האור
-למי שאינו יודע את דרך רוחם. וכן כשיש איזה צד של מוסר לכתב לפעמים חזקי'
-מפני כבוד השם, רשאים כבר לרמוז גם זה בגימ'.
-וע&quot;ד טעם לתרומת הלשכה<ref>אח&quot;כ שם במגילת-תענית, שקורבנות תמידים באים '''מתרומת''' הלשכה</ref>, אין צריך ע&quot;ז שום פלפול כי הלא צריך חלק
-מן הלשכה לצורך הוצאה, ובאיזה אופן שילקח זהו הרמתם. ואם באנו לתן טעמים
-למה ישנם דברים הבאים מתרומת הלשכה ודברים הבאים משירי הלשכה<ref>שקלים פ&quot;ד</ref>, זהו ענין
-אחר, ופשוט שמה שהוא שייך יותר למקדש נתנו ע&quot;ז מעיקר התרומה, וישנם
-דברים שאין קפידא כלל אם היו באים מיחידים ומ&quot;מ היו באים מתרומת הלשכה
-כפי חבתם, כמו מגיהי ספרים<ref>כתובות קו</ref>. ויסוד שם תרומה נראה שבא להשוות עם תרומת
-דגן, שכמו שהטבל מעורב בו התרומה, ונקרא עשה&quot;כ &quot;דמעך&quot;<ref>שמות כב כח, תמורה ד</ref> מלשון דמוע ועירוב,
-וע&quot;י ההרמה נחשב כאילו מכל חלק וחלק לוקח חלק הקדושה וע&quot;כ נעשה הוא כולו
-חול ושיריים, כמו-כן התרומה עושה כאילו נלקח מכאו&quot;א מהשקלים לצרכים היותר
-מקודשים, והעיקר לקרבנות הציבור. ובענין מסירה לציבור דנשים ועבו&quot;ק הדברים
-יגעים, וכבר עמדו עליהן בעלי תריסין, עי' מל&quot;מ בשקלים<ref>פ&quot;ד</ref> ובכלי המקדש<ref>פ&quot;ח ה&quot;ז</ref>.
-ולע&quot;ד בדיעבד אין חוששין, אבל לכתחילה ראוי לחוש שמא לא ימסור יפה יפה.
-גם יש חילוק בין דבר המעורב כמו שקל אחד בשקלים הרבה, שמה&quot;ת בטל ברוב,
-וכ&quot;כ בשעה&quot;מ<ref>ה' שקלים שם</ref>, אלא שמקשים ע&quot;ז דקיי&quot;ל ממונא לא בטל, ולא ק&quot;מ דמ&quot;מ יש
-לבעל הממון רק חלק קטן בקרבן זה, אלא שיש איסור מה שאינו של ציבור זה
-החלק, וזה האיסור איננו ממונא כ&quot;א איסורא ובטל. אבל בשומרי ספיחין<ref>שקלים פ&quot;ד מ&quot;א, בבא מציעא קיח</ref>, שהי' כולו
-שלהם, יש לחוש יותר. וכ&quot;ז שייך רק לענין מי שאינו מחויב לשקול, וביחוד בקטנים
-יש אומרים שצריך עכ&quot;פ שיגיע לעונת הפעוטות, שמתנתו מתנה במטלטלין<ref>ע' גיטין נט</ref>, וי&quot;ל
-דף 235
-ע&quot;ז הפקר ב&quot;ד, וכבר כתבו ע&quot;ז האחרונים ואין לי אפשרות כעת להאריך בדבריהם,
-אבל מי שמחוייב ושוקל א&quot;צ כלל מסירתו לציבור, שהתורה מסרה בע&quot;כ ותדע
-שהרי ממשכנין אותו אפי' בע&quot;כ<ref>שם פ&quot;א מ&quot;ג</ref>, וע&quot;ז לא מצינו אפי' שיהי' צריך לומר רוצה אני,
-אע&quot;פ שמצינו זה בחייבי קרבנות שכופין אותו<ref>ראש השנה ו</ref>, משום שכיון שחייבה תורה לשקול
-היינו ענין הציבור שמתיחדים בחובתם הכללית, ע&quot;כ לא שייך כלל לחלק בזה בין
-תרומת הלשכה לשירי'. ואתה ערבת יחד שני הענינים של חובה ושל שוקל מעצמו,
-והם מחולקים באמת, ולדינא החייבים א&quot;צ כלל מסירתם והפטורים עיקר טעמא
-הוא משום שבטלים ברוב, ע&quot;כ ל&quot;ח כ&quot;כ שמא לא ימסרו יפה יפה. ואולי יזכני ד'
-עוד לברר סוגיא זו בבירור מבאר, כי הדברים יגעים בה בקדמאי ובתראי.
-וענין מסירה יפה יפה הוא, שיש מוסר לציבור שכאו&quot;א מהציבור יהי' לו
-בזה חלק וזכות, ונמצא שגם הוא יש לו זכות בה בתור יחידי מהציבור, אבל אין
-זה עיקר ענין הציבור, שיסוד דבר של ציבור וקרבנות ציבור הוא שיחיד בתור
-יחיד אין לו בזה כלום כ&quot;א דוקא כלל הציבור, וע&quot;ז צריך באמת דעה, ונאמר על
-קנין הצריך שכל: &quot;שאני זקן דידע לאקנויי&quot;, בפ&quot;ב דגיטין<ref>ד' כא</ref>, וכש&quot;כ דבר דק ועיוני
-כזה. וי&quot;ל לפ&quot;ז, שלמסירה פשוטה, שמוסר ברשות הציבור בתור שכולם שותפים,
-לזה א&quot;צ כ&quot;כ דעה יתירה, ואין חוששין שלא ימסור בכה&quot;ג, אלא עיקר הדבר שחוששין
-הוא שמא לא ימסור כעין המסירה המוחלטת, שהיחיד נתרוקן ממנה לגמרי. ולפ&quot;ז
-אין כאן קושיא דממונא לא בטל, משום שכיון שמסר לציבור אפילו מסירה פשוטה
-ג&quot;כ אזיל לו כח ממונו הפרטי, וחלקו היחידי הרי גם בכללות הציבור נמצא הוא,
-אלא שיש חילוק בצורת הקני', וזהו ענין של רוחניות של מצוה ושל איסור, ושייך
-בו ביטול ברוב.
-על יתר הערותיך אין לי פנאי, מפני קדושת הש&quot;ק הקרוב, להעיר אפילו
-במקצת, ואת כבודך הסליחה.
-חזק ואמץ, אח יקר, והי' ד' בעזרך לקבע עתים, להגדיל תורה ולהאדירה,
-ונראה בישועת ד' על עמו ונחלתו ורוממות קרן ישראל על חבל נחלתנו במהרה
-בימינו בקרוב, כנה&quot;י ונפש אחיך דוש&quot;ה קשור באהבתך.
-אברהם יצחק הכהן קוק
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קעט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:22, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קעט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:22, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש