פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפד: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קפד |אגרות הראיה-|אגרת|קפד|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- קפד
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, ז' שבט תרס&quot;ט.
-שלו' וברכה לכבוד ידי&quot;נ הרב הגאון המפורסם, חופש גנזי נסתרות ודולה
-פנינים ממעמקים, מו&quot;ה פנחס הכהן שליט&quot;א, שלו' למר ולתורתו, לרוחו וגויתו
-ולכל אשר לו,
-זמן רב עבר עלי ולא יכולתי בשום אופן לשלם חובי לידידי, להשיב לו על
-מכתביו היקרים, עד אשר בושתי לשלם כעת אחרי אורך זמן כזה. ובפרט כי בשום
-אופן לא אוכל לצאת ידי חובתי, להשיב בארוכה על כל פרט מפרטי דבריו, העשירים
-ברגש ובענין. וביותר, שאורך הדברים, שבין הצעת מחשבתי והלך רעיוני לבין
-דרכי המחשבה של כבוד ידידי, צריכים לא מכתבים ולא ספרים כ&quot;א ספרות שלמה,
-שאע&quot;פ שהיא מקופלת בנשמה, בנקודתה העליונה, אבל כמה עבודה וכמה סידור
-דרוש כדי להוציא דבר דבור על אפניו, עד שהנקודה וקוציה שכלפי מעלה וכלפי
-מטה<ref>ע' רש&quot;י סהנדרין צה: ד&quot;ה עשרה, וע' ראש הלכות קטנות ה' ספר תורה סי' יב קוץ של יוד למעלה ולמטה, ובתחילת עץ חיים שער הכללים &quot;נקודה הכלולה מיוד&quot;, ומתוכה נמשכו הפרצופים שבהוית העולמות, וכן בנשמות. וע' פתחי שערים להגאון רבי יצחק אייזיק חבר ז&quot;ל נתיב עולם התיקון פרק יד.</ref> תוציא לעולם הגלוי את כל חילה ואוצרותיה, אשר רק אז יבחנו הפרצופים
-השונים ע&quot;י הבדליהם היסודיים. ואנכי הנני עבד נמכר לרבים, לעבוד ולמשא, לעם
-דף 240
-ד' המחל להכות שרשיו על אדמת נחלתו, בתקות גאולה וחיים חדשים ורעננים,
-שהטיפול המעשי כ&quot;כ מרובה בההעתקה החדשה ממצב למצב, המתגלה פה בנקודת
-החיים האמיתיים של אומתנו, עד שמונע הוא בכח תסיסתו את העבודה הרוחנית,
-אפילו אותה המוכרחת לו לשפעת חייו ותנועתו, ואין צריך לומר אותה הראויה לו
-לתפארתו והשלמה צביונו, העולה במעלות אין קץ. ואני הנני עומד בתוך, וברוך
-השם אשר עשה לי את הנפש הזאת, שרוח ונשמה חיה ומרגשת את כל התנועות
-והזעזועים השונים עם כל ציריהם וחבליהם בקרבה, אבל גם עם כל תוקף עז
-חייהם ואמונת ישעם, והדברים כולם פוגשים בי פגישה מוחשית, ואני מוכרח לטפל
-בהם בפועל ובמעשה, ולסבול את כל המשברים של הזרמים השונים ושיא דכים.
-ולהקשיב אל הקול הגלוי והנסתר שבהם. אדמה שנשמה עליונה של כבוד אהובי
-תוכל להרגיש גם מרחוק את עמל נפשי, וידון אותי לכף זכות גמורה על אשר
-כל כך עכבתי את דברי, וגם על אשר גם כעת הנני מוכרח להסתפק רק בקיצור
-דברים.
-תקותיו של כבוד גאונו על אסיפות רבנים, הנן אצלי תמיד חלומות, שאין
-בהם כעת, לדאבון לבנו, אפילו קסם של יופי המעטר איזה דמיון נאה. בתרדמה
-עמוקה ישנים הם רועי עמנו, לא מרוע לב כ&quot;א מחולשת נשמה, אשר לא טעמה
-ימים ושנים, וגם תקופות, מזון מחיה ומבריא באמת, שהוא רק המאור החי שבפנימיות
-אור העליון שבאור תורה. כשיתאספו לאסיפה לא ייחסו לעצמם שום קוצר דעת
-וחולשת רוח, ולא יאמינו לקול היחידים החמושים בזרע ד'<ref>ע' תיקוני זהר תי' כא.</ref>. את שולחן האסיפה
-יעטרו בודאי באיזו חקירה של דבר הלכה, בענין קטן שבקטנים, מצד נושאו
-הפנימי, אלא שיהיה אולי גדול ורחב מצד עומק התחבולות הנדרשות לפתרונה,
-כמי שעושה &quot;מכונה מאלפי אלפים ככרי זהב כדי לעשות מחט-ברזל אחת&quot;, או
-באיזה דבר אגדה שישבצו אותה ברעיונות של מוסר רצוץ מן החיים, של קבלה
-מגומגמת או של פילוסופיה ישנה, ובזה יגדל עוד היסוד החנקי בהאטמוספירה
-הרבנית, ומכאוב חדש יולד לציריה הגדולים של כנסת ישראל, המתהפכת בחבליה.
-לא כן, אחי, לא זו הדרך. לא נבקש כעת עדיין אסיפות, כ&quot;א ספרות ניסד, באזמל
-חד חרב פיפיות, שגופו וראשו ושני חודיו הנם אותיות של שם מלא<ref>ע' זהר משפטים קטו, תיקו&quot;ז שם, והקדמה.</ref>, נחתך את
-הבשר החי, אשר לא אבד את סגולתו הלבית להיות מתחלחל ומתפחד ומלא מורך.
-בתחבשת של שפע רוח קודש עליון ונחל עדנים ממקור חכמת אלהים נרפא את
-פצעיו, בצמחי דשא שבע טללי אורות עליונים נעצור את זוב דמו, וזרם חיים חדשים
-ממקור חי העולמים יחל לזרום בקרב הדם החי, אשר יולד מהמזון החי והמבריא,
-אשר נושיט לו משדמות חכמת האמת, אשר יעבדו ע&quot;י מחצדיחקלא<ref>ריש אדרא רבא, זהר ח&quot;גקכז:</ref> הנאמנים,
-גבורי חיל, אוהבי ד' ועמו, ומחונני בריותיו ועולמו.
-זאת היא מטרתנו בצעדים מדודים מאד בהתחלת עריכת &quot;הניר&quot;. עלינו
-להחל ניר, לעקור ולשרש את הקוצים, מכל הצדדים, ולהכשיר את כנסת ישראל
-לזריעה של אור חדש, אשר יתן לנו את תנובתו כימי עולם, וביתר שאת של
-נקיון וטוהר. כי לא לחנם צורפנו ומורקנו, בכור מצרף ומטהר של גלות ארוכה
-דף 241
-ויוקדת כזאת, אע&quot;פ שהרבה סבלנו בשביל ביסום העולם, לא נכחד כי גם אנחנו
-צריכים אנו מירוק, אשר פעל עלינו לטובה, ומפני שישבנו בחשך, הנה ד' אור
-לנו. בטללי אורות, שמקורם יהיה נחל עדנים של ארץ חמדה, בית חיינו ומקום
-גאוננו וחביון עוזנו, נחיה את הכל, דבר לא נאבד, מפכים קטנים<ref>ע' חולין צא. ובראשית רבה פ' עז, ושם ונשגב ה' לבדו.</ref>, עד הוד של
-ארץ ושמים<ref>ע' תהלים קמ&quot;ח יג, ומדרש תהלים פ' כד.</ref>, הכל נאגד לאגודה, הכל ישוב ויפרה. אהבת האומה, הפשוטה, הישרה
-והטבעית, הרעננה והבריאה, מוכרחת היא להולד להיות לכח פועל ומאיר בלב
-כל הראויים באמת להעטר בשם גדולי ישראל, ועל נקודה עליונה זו יבּנו כל מגדלי
-עופל, וכל שלטי הגבורים עליה יתלו. בחילה העז תזרום דוקא ממקום חייה, מארץ
-החיים, אשר הננו מרגישים את גאון הודה בשבתנו עליה בבטחוןתקות גאולה וישע
-עולמים, ההולך ונעור, ובזרועות עזה תחבק את כל העדרים הרחוקים, אשר &quot;נתפזרו
-מהר לגבעה ולא שכחו את גדריה&quot;<ref>&quot;ציון הלא תשאלי&quot; לר' יהודה הלוי.</ref> , ואת רועיהם עמם.
-עורה עורה אח יקר, ומאורות נשמותינו, אשר נשאב ממקור העז והאורה,
-יאירו ברקים תבל, וצדיקי ארץ ישראל עם צדיקי חוץ לארץ יתאחדו, לגדולת ארץ
-צבי והוד חסנה, ולא יחלק עוד לבם. הסודות יגָלו והרמזים יתפרשו, הדרשות יתבררו
-והפשט יתרומם, וכולם יחד ימלאו פני תבל תנובה, מאמצת כח ונותנת עז לאלהים.
-יסיח כבוד אהובי את דעתו ממחשבתו, שרק על ספרותו, אשר עמל בה
-הרבה, לבדה יחיה ישראל. ספרותו נכבדה ויקרה היא לנו, אבל היא ג&quot;כ אחד
-מהחזיונות החשובים המתגלים ברוח האומה, שכולם יש להם בית אב בתורה. ישתדל
-להפיץ את מחשבותיו בכל אשר תשיג ידו בלא הגזמה יתירה, המביאה לידי רפיון
-ויאוש מבפנים, ולידי מנוד ראש וליצנות מבחוץ. נאחד את כל אורותינו יחד,
-ואור על אור יחובר, ודרכנו ילך הלך ואור.
-לא לנו לריב עם הראשונים, כ&quot;א להוסיף על אורותיהם עוד. אז ממילא
-יתפשטו הקמטים, והצורה הטובה והחיה הגנוזה בהם תמיד ממקור ישראל תגלה בכל
-הדר יפיה. ואם אנו סרים לפעמים מדרכם וממחשבותיהם, &quot;דור דור וחכמיו, דור
-דור ומנהיגיו ופרנסיו&quot;<ref>ע&quot;ז ה. אדר&quot;נפל&quot;א.</ref>, &quot;הכל מיד ד' השכיל&quot;<ref>ע' דה&quot;א כחיט, זבחים סב.</ref>. ותמיד נוקיר את הטוב אשר פועל
-בזמנו מאיזה רעיון טוב לשעתו, אשר גם לא תמיד יתקיים, ו&quot;תורה שאדם לומד
-בעולם הזה הבל היא לפני תורתו של משיח&quot;<ref>קהלת רבה פי&quot;א.</ref>.
-לאט לאט, ולפעמים ג&quot;כ בדילוג ובקיעה, נכשיר את הלבבות לחיים בריאים.
-אז ישוב החפץ לעסוק בבנין האומה ברוחו האיתן, לא בשביל להקרות רב או
-מפורסם, ולא בשביל לקבל שכר טוב וחלק נאה בגן עדן, ולא להנצל בזכות זה
-ממוקדי שאול ומלאכי חבלה. כל אלה המחשבות, אף שאמת נצחית טבועה בהן,
-הנן קטנות ופעוטות, לגבי המחשבה העזה המתגברת ע&quot;י ההזנה הבריאה של לחמה
-של תורה, העשוי סולת<ref>ע' חגיגה יד. זהר ח&quot;ג רכז:</ref> שמן<ref>ע' שיר השירים רבה א ג.</ref> ודבש<ref>שם ד יא.</ref>, שכפי גדלה כך היא פשטותה, טובת
-האומה ותפארת עזה, הצלתה מתוך המהפכה, והרמת קרנה בכבוד, זה הוא העדן
-והגן, שאין קץ לעציו, ענפיו ופריו, ואין ערוך לחמדת עינים של ירק דשאיו ופרחיו.
-דף 242
-הננו מכשירים את האמצעיים, שתוכל כנסת חכמים להולד, ואז נוכל, רק אז, לדבר
-ע&quot;ד אסיפה בפועל, וד' אתנו.
-הנני מוכרח לקצר. ידידו עז נותן ידו עמו לעבוד ולמשא<ref>ע' במדבר ד כג.</ref>, למען עם ד'
-ונחלתו,
-הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:22, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:22, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש