פרשני:אגרות הראיה: אגרת רסו: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רסו |אגרות הראיה-|אגרת|רסו|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- רסו
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, י&quot;א שבט תרעי&quot;ן.
-שלו וברכה מקודש לכבוד ידיד נפשי רוחי ונשמתי, הרב הגאון המפורסם,
-מאריה דרזין, לב טהור ונבר, מו&quot;ה פינחס הכהן שליט&quot;א לינטופ, אבד&quot;ק
-בירז יצ&quot;ו.
-באהבה רבה קבלתי את מכתביו היקרים. אמנם עדנים רבים עברו עלי,
-שבתגרת יד העול המעשי גורשתי מגן עדננו, מפרדס המחשבה וההרגשה החיה
-הרוחנית מאור עליון המאיר ובא על כל דורשי אלהים באמת. ומבלי חפץ הייתי
-מוכרח להיות כל שיחי ושיגי בגופי הלכות ובסדרים מעשיים, עד אשר לא היה
-ביכלתי לפנות אל שרש נשמתי ולעסוק ברוח שקט באותם הענינים החיים והאהובים
-באהבת אל עליון, שאנו צריכים לעסוק בהם במרוץ מכתבנו, על כן נתעכבו דברי.
-והנה הלום ראיתי במכתב כ&quot;ג ידידי שיחי' לידידנו הסופר הנכבד מר א. ז. רבינוביץ
-נ&quot;י, שמחשבה עלתה על לבבו: פן מפני איזה חילוקי דעות עיוניות, המבדילים
-בינינו, נתקררה אהבתנו הנאמנה, חלילה. אז אמרתי לא עת לחשות, וחלילה להניח
-את כבוד ידידי האהוב, אשר בו מעיני תמיד, - כי כמה הם בדורנו זה אנשי לב,
-אשר נוכל לקחת עמם דברים בכל הגדולות אשד עסקנו בהם, מאז התודענו איש
-אל אחיו?, - להיות שרוי במחשבה מדאיבה-לבבי כזאת. ואע&quot;פ שעדיין אינני
-מוכשר, מפני המון טרדותי המעשיות, לרדת ולעלות אל אותם העמקים העמוקים
-וההרים הרמים הפזורים בדרך אשר אנחנו הולכים עליה תמיד, בכל-זאת לא אוכל
-עוד לאחר. וכפי אשר תעלה המחשבה ויקלט העט, בזמן המצער שהנני מנתק
-את עצמי מהסביבה המעשית המקיפה אותי, אציגה בזה להיות לנושא למכתבי זה,
-שהוא יותר מכתב מזכיר אהבה וידידות ממכתב של נושאים עיוניים, אשר כל בהן
-חיי רוחנו תמיד, בסוד ד' ליראיו.
-יאמין אהובי, כי עקרו של דבר, שכ&quot;ג מסמן לי בכמה מכתבים זה כמה,
-שיש איזה דבר מבדיל בינינו ביסודי הדעות, אנכי לא עמדתי עוד למצא נקודה זו
-בדיוק. תמיד אני רואה איזה נגודים בינינו בענפים, בדרכי ההרצאה, אבל, מאז
-החלונו להיות עסוקים בחליפות מכתבים, ומאז דברנו יחד את אשר יהגה רוחנו,
-לא אוכל לבסס לי איזה נקודה יסודית, לומר שהיא היא המבדלת בינינו, וליחש
-אליה את סוד כל ההבדלים הפרטיים המתגלים תמיד בינותינו. השערתי היא, שכל
-אחד מאתנו משקיף על חלק מיוחד של השדה אשר ברכו ד', ואותה שורת הכרם,
-שכ&quot;א מאתנו הוא עובד עליה מיוחדת היא, ואולי עומדת היא במצב שונה מעט
-זו מזו, שמתוך כך מקבלות התנועות הרוחניות שלנו איזה סגנון מיוחד השונה
-דף 302
-זה מזה. אבל כשנדון יפה בדבר נמצא, שבכרם אחד אנחנו עובדים; ומי יתן ויאספו
-לדגלנו עוד מחצדי חקלא, אשר לא ישפילו שבת רק בשפולי כרמא<ref>ע' זהר נשא קכ&quot;ז:</ref> רק יקחו
-להם כל אחד שורה מיוחדת בתוכיותו של כרם חמד זה, אשר תירושו ישמח אלהים
-ואנשים. ומה תגדל שמחתנו אם ניגודים כאלה, הנמצאים בינינו, יתרבו ויופיעו
-על ידם שלל צבעים רבים. &quot;כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה
-הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ד' &quot;<ref>יחזקאל א כח</ref> ......<ref>הנקודות היו כאן בכי&quot;ק</ref>.
-לא פחות מכל צופי ישועת ד' הנני שואף לנפלאות, לנפלאות גדולות, נפלאות
-מעשיות, אשר יגלו מיד ד' על עבדיו, בשמים ובארץ, בימים וכל אשר בהם, נפלאות
-רוחניות אשר יגלו בכל כליות ולב, בכל חדרי רוח ונשמה, של כללות אומתנו ויחידיה
-כולם, וממנה על כל, על כל גוי ואדם יחד. ולא מחוץ לפרגוד יעמדו גם כל בהמות שדי
-וחיתו ביער, כל עוף השמים ורמש, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, ועולם הצומח
-והדומם גם הוא לא יוכל להנתק משרשרת החיים הגדולה המכה גלים, העולה
-בהגלות נשמת ד' בשפע אור חיי העולמים. אבל כדי להכשיר את ההויה, את
-העולם וכל אשר בו, את החי ואת האדם, את העם אשר נשמתנו היא חלק מהתגלותו
-במציאות, את כלליותו פלגותיו<ref>בהדפסה הקודמת של &quot;אגרות ראי&quot;ה&quot; נשמטה מלה זו</ref> ואישיו, לקלוט את הנפלאות לברכה, להכירן
-וללכת על פיהן בארח סלולה, צריכים אנחנו לפשט את הקמטים שבנשמות, ע&quot;י כח
-מישר הדורים, ע&quot;י השכלת אלהים מלאתי אור וחם וע&quot;י רגשי טוהר של אהבה
-נאמנה לעם פלאים אשר ממנו חוצבנו, ולפי-הערך לכל אגפיו שהוא מלא כל היקום,
-&quot;כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם<ref>ע' תענית ג:</ref>, - שהיא מתחברת עם ההתעמקות התדירית
-בידיעת ערכו ותעודתו ויחושו אל הכל, עד אשר תולד הגדולה התכונית בקרב
-הנשמה, לדבר בשם הרגש והבינה שלו באורה כללי, מפני שהם הנם באמת הרגש
-והבינה העולמיים, ולא להתבהל כלל מפני איזה בעלי שם שמחוץ לתחומנו, שמהלך
-הרגש והבינה שלהם הלכו ארחות אחרות. ממעמקי הנפלאות נחשוף את מעין
-הגבורה, אשר יורה אותנו ואת כל העולם דעת, להכיר שגם כל אלה גבורי הרוח
-העומדים ממולנו, אם היו מכירים כמונו, בהכרה של מולדת, כמה נשגב הוא אוצרנו
-המלא עושר רב וברכת ד', אז גם הם נטו בחפץ לב והכרה מלאה אל אותו הצביון,
-שהרגש והבינה שלנו מסמן את ענינו.
-איני מבקש להתנצל לפניך, יקירי, ולומר, שמאמרי &quot;דרך התחיה&quot; ב&quot;הניר&quot;
-יספיק לכל אותן הנשגבות, אשר רוחנו נגע בהן שמה. לא עבודת יחידים ולא עבודת
-דור ותקופה אחת היא לברר את כל חזיוני קודש המשורגים אלה באלה, המסובכים
-מאד ברדתם אל ההגבלה וסבכי החיים, &quot;שעריה דז&quot;א סביכין דא בדא&quot;<ref>ע' זהר נשא קלו.</ref>. אבל מעולם
-לא חדלנו לתן את התמציות של סקירות כוללות עולמי עד בריש מילין, אשר יוסיפו
-חיים תמיד לחכמי לב, וגם בלא הכרה שלמה יעודדו את נשמת הוגה בם. ועם זה
-ודאי לא נוכל להפטר מכתוב חזון באר על הלוחות<ref>עיין חבקוק ב ב.</ref>, לפרט כל דבר כפי היכולת
-הנתונה להסביר אלה הצפיות העולות ממעל לשטח ההבנה הרגילה, אפילו של
-בחירי העם. בהיותנו מדברים בסגנון כ&quot;כ כללי כמובן שהננו עולים תמיד אל
-שרשי ההופעות<ref>בהדפסה הקודמת של &quot;אגרות ראי&quot;ה&quot;: הנפשות.</ref> במקורם היותר עליון, בטרם הסתמנו בהם ההבדלים בין עם לעם
-דף 303
-וק&quot;ו בין איש לאיש. כשהננו מסתכלים בספרא דאדם קדמאה אמנם רואים אנחנו
-דור דור ודורשיו<ref>ע' בבא מציעא פה: עבודה-זרה ה. אבות דר' נתן פ' לא.</ref> לפרטי פרטים, אבל טרם כל עלינו להעמיד עצמנו על הבסיס,
-שכל גילוי ספר פלאי זה עומד עליו : צלם האדם הכללי ומהלכיו. אחרי תפיסת
-הכלל הננו נגשים לדון על אותם השמות המיוחדים, שזרמי הפלג הכללי נקראו
-בהם. החוש של האמונה האלהית, שהוא כ&quot;כ איתן, כ&quot;כ קדמון לכל, אנו צריכים
-להגבירו כעת דוקא מצדו היותר רחב, היותר מקיף וכללי. אחר כך נבא לבירור
-המושגים אשר נסתעפו לימין ולשמאל : לזרות ולהבר את הסיגים, אשר אבדו
-את חילם בהרחיקם ללכת, ולבור את הבר הפנימי אשר בנחלת יעקב איש תם,
-אשר לא יחסר כל<ref>ע' סוטה ה.</ref> , גם ציקי קדרה<ref>פסחים נו. וע' בבא-מציעא פ&quot;ו ב' ובסדור התפילה של ר' יעקב עמדן ז&quot;ל דף ק&quot;כ א' (דפוס ראשון) ל&quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;: &quot;ולהעביר ריח רע ורוח רעה העולה מקדירה הפגומה&quot;.</ref>, - לשאב את זוהמתה של הקדרה, אשר דרך
-בישולה נגרפו בקרבה, - אשר תדע לשמור את כבודה להביאם לה בחשאי, למען
-תדרך בעז ברוח שלו, היודע את טהרו ואמתו. ובכן למה לי לדבר במקום זה ע&quot;ד
-החילוקים שבין כללות האדם לעם מיוחד ובין הכלל כולו ליחידיו, - שכל אלה
-הנם חלקי-דרישה מיוחדים, הנאותים מאד בעת התפרטותם של הפרטים ואין להם
-מקום בולט בכללותו של הכלל בראשיתו. מתמסמסים הם ההבדלים הפרטיים, כשהכלל
-המקיף זורח באורו הבהיר. לא הפרטים הם המתמסמסים, לא ההויה יורדת היא
-מעשרה, כי &quot;שמש ומגן ד' אלהים&quot;<ref>תהלים פד יב, וע' זהר פקודי רכד:</ref> ו&quot;לא תהו בראה לשבת יצרה&quot;<ref>ישעיה מה יח.</ref> , אבל -
-אותם ההבדלים הניגודיים, שגורמים שכל פרט מעכב על חברו, שכל הגיון סותר
-את משנהו וכל קבוצה אנושית צוררת את רעותה, וכל יחיד מהאישים מתנשא
-לאמר : אני אמלוך ואפסי עוד. תוהו זה ודאי שב גם הוא לתיקון ע&quot;י הזרחת
-האוביקטיביות, ומזיקי עלמא פועלי און המתפרדים אינם יכולים להסתכל באור
-המקיף והם משתברים מגבורת הריסותם המחבלת.
-הקדמות רבות ויקרות אנו צריכים להרצות, עד אשר נכשיר את העולם להבין
-את יקר ההתגלות האלהית שבנפלאות. הטוב האלהי, העומד איתן בלב האומה
-היחידה, הנושאת מראשית הויתה את דגלו, בהגלותו מכין הוא את הרוחות להכיר
-את התכונה של מגמת הנפלאות. אוי לו למשפיע רוחני, שאין נשמתו קשורה באור
-מפלאות תמים דעים בעבר ושאינו מצפה לאורן לעתיד. אבל דוקא ע&quot;י הישרת
-הדרך של מעין החיים, הזורמים בטבע הנשמה הישראלית, האמונה מימי נעוריה
-בנפלאות עד אין חקר, שיוכל לזרם גם ע&quot;פ המהלך של דרכי הסתר וחגוי התעלומה
-של האור האלהי, המתגלה בכל מרחבי ההויה החמרית והרוחנית וכל הליכות התולדה
-בכל סדריה וסיבוכיה, - דוקא ע&quot;י הסברות כמו אלה נבא לאט לאט אל מטרתנו,
-להשיב את רוח החיים ללב אומתנו, המתעלפת בצמאונה לדבר ד', בשפה ברורה.
-הסימפטיה אל הטוב לא תחדל מהיות נטיתנו התדירה. הטוב האלהי, אשר יתגלה
-באורח משפט, עוד יופיע בברקי זוהר יותר מבהיקים מאותו הטוב השטחי, המתגלה
-באהבה סנטימנטלית, אשר לא תדע לכבוש לפניה את ארחות החיים ולנהל בעצתה
-את החברה האנושית, בכל חקי חייה. לא נבהל כלל אם תעלה על שולחן המחקר
-דף 304
-הערה האומרת, שקיום העולם הוא על גזלה ורצח מלחמה וחרב, כיון שגם ההערה
-הזאת מודה היא, שתכלית כל אלה הלא הוא קיומו של עולם. אם כן גם הם משרתים
-הם את הטוב האלהי, ולא יאריכו ימים כי-אם כל זמן שהשירות הנמוך הזה נדרש הוא.
-ואחרי אשר תצייר לה האומה המיוחדת, הנושאת את הטוב העליון במעמקי חייה,
-לעצמה ולעולם, תכנית של חיים, מעשיים, פוליטיים ואקונומיים, ממולאים בכל
-יפעה והוד של שירה ונעם, של מנוחה וגבורה, באין כל הכרח לרצח ודם, תשוב
-ההערה הזאת בעצמה לבלט ביותר את הרושם של הסימפטיה האלהית של הטוב
-העליון. ומובן הדבר, שהרחבה אלהית כזאת תביא עמה את האור העתיק מראשית
-ימי נעורי האומה, אשר השגיב בכחו נפלאות, &quot;עורי עורי לבשי עז זרע ד', עורי
-כימי קדם דורות עולמים, הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין&quot;<ref>ישעיה נא ט.</ref>.
-כל מגמתי ב&quot;דרך התחיה&quot;<ref>בקובץ &quot;הניר&quot;.</ref> היא לשום קו מבדיל בין ההזרמה הנשמתית,
-שהיא נותנת חיים עצמיים, המסוגלים לאומה בריאה בכל חילה ועז שאיפתה, ובין
-ארחות הלמוד הנקנים ע&quot;י הדרכה איטית, ברוח של שינון ושימור של ענינים
-נלמדים, הנשמעים מפי הורים ומורים. ימי התקופה הראשונה, מיציאת מצרים עד
-חורבן הבית הראשון, היו שלשלת ארוכה של הזרמה זו. אין לנו לפנות אל הצורה
-התרבותית של האומה, מצד למודיה וחינוכה המעשי, שזה היה פעמים הרבה בשפל-
-מצב מאד. אבל הרוח הזורם של עז-אלהים זה היה חובק את הכלל ולא נעדר גם
-בימי הירידה כ&quot;א בהפסקות קטנות. אלא שאין רוח אלהי זה, הנתון כמו סגולה
-ומתנה, גומר את תפקידו רק לפי אותו הערך אשר יעובד ע&quot;י שכלול לימודי, אבל
-השכלול הלימודי, הבא בסילוק רוח-הקודש, הוא צעד לנסיגה לאחור, אע&quot;פ שיש
-בו כמה מעלות טובות. וזהו יסוד הבית השני, שהיה מסולק שכינה ורוח-הקודש<ref>יומא כא:</ref>
-וממולא באור תורה וחכמה. עכשיו רוח התחיה מתרוצצת בקרבנו, מפני שנטיות אלו
-השתים כבר דורשות את תפקידן, ואנו חייבים להחלץ חושים לסול את הדרך לרוח-
-הקודש, לגילוי אליהו, להופעת הנבואה, כשימלאו התנאים החיצונים יחד עם הדרכת
-התלמוד והחינוך המודרג, אשר עד כה היו עומדים במצב של ניגוד זה לזה. וכל
-המסתכל בארחות החיים ודרישותיהם בארץ ישראל ובמהלך כנוס הגליות, והצעדים
-ההולכים לעומת העתיד הגדול שיש בו, ישכיל שאין דברינו אלה חזון רחוק ולא
-השערה פורחת כ&quot;א דבר מאומת לקוח מגופם של החיים, כמובן ע&quot;י סקירה עמוקה
-והרגשה חודרת בתוכיותם היותר עצמית ופנימית. ואלה הם הנם יחידי הסגולה,
-שרק ע&quot;י המון הנכנסים לבית המדרש יובאו ת&quot;ח שלמים כמו אלה, אשר ההכשר
-לרוה&quot;ק לא יחסר מהם לעת הדרוש לתחית האומה.
-ואיני מוצא את עצמי בזה רואה את חזון השלמות כ&quot;א בחיבורם של כל
-חלקי הטוב אשר השפעו לנו מכל הצדדים השונים, מאז מקדם ועד הדור האחרון.
-עבודת הקודש של סלילת הדרך ועשית הגשרים בין התהומות המפרידים, - זאת
-היא העבודה שהייתי חפץ שתהיה חביבה על כל העוסקים בנשמתא דאורייתא, כמו
-שהיא חביבה עלי עד לאחת. ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי
-הגר&quot;א יחד עם תלמידי הבעש&quot;ט, שהיו עומדים במצב כ&quot;כ ניגודי זה לעומת זה
-דף 305
-בשעתם. ולא בלא עמל וכשרון תברא לנו ספרות שלמה, שתכשיר את עצמה לאחות
-את הקרעים הללו ברוח. אבל מה יקרה היא התולדה, שעתידה לצאת מעבודה זאת,
-שהיא אחויה של האומה בפועל, בשאיפה ברורה למטרתה המרכזית, תשובתה אל
-חסנה בארצה ברום עילויה. והנשמות הטהורות, המלאות כ&quot;כ אהבה כללית לעמן,
-אין לתפוס אותן כלל בשביל ביטויים אחדים או סגנוני הלכות. כל אלה מתישרים
-כשהדברים באים לידי מעשה, ויותר מכל יתישרו כשיבא התור למעשה כללי של
-הנהגת האומה. הערה אחת מוסיפים, שכל השנאות כולן וחומרי דיניהן הנם נאמרים
-רק במי שכבר ברי לנו, שקימנו בו מצות תוכחה. וכאשר אין לנו בדור הזה ולא
-בכמה דורות שלפנינו, ע&quot;פ עדות ר' עקיבא<ref>אצלנו בגמרא בערכין טז: ר' אלעזר בן עזריה – ובספרא פ' קדושים ר' עקיבא.</ref>, מי שיודע להוכיח, על-כן נפל פותא
-בבירא<ref>ע' ברכות נו. שבת סו: וערוך פתא.</ref> וכל הלכות הנוטות לרוגז ושנאת-אחים נעשות הן כפרשת בן סורר ומורה,
-עיר הנדחת ובית המנוגע, למ&quot;ד לא היו ולא עתידין להיות ונכתבו משום דרוש
-וקבל שכר<ref>סנהדרין עא.</ref>. והשכר של הדרישה גדול הוא מאד, כי הוא המלח המעמיד צביון
-הטוב ע&quot;י תגבורת שנאת הרע בכל ענפיו, וכיון שהוא עשה באורח למודי את פעולתו
-איננו מניח בפועל לרשע משחית באמת להשתרש כלל ועיקר.
-הנני מוכרח להפסיק כעת את דברי המעטים, אשר כתבתים בלא סדרים ולא
-התמותי לבאר כל הנדרש לבאר על הערותיו היקרות, במכתבו מכ&quot;ב אדר תרס&quot;ט.
-אבל כבר הודעתי, שמגמתי היא כעת יותר למכתב ידידות מלמשא-ומתן של דעות.
-ונקוה לד' הטוב ב&quot;ה, שיראנו בישועתו ויזכנו לתור בחכמה ולראות טוב
-על ישראל ועל נחלת ד'. וימלא כבוד ד' את כל הארץ ואור זרוע לצדיק ולישרי
-לב שמחה, כנפשו היקרה ונפש ידי&quot;ע מלא רחשי אהבה לשמו וזכרו עדי עד,
-הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת רסו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:29, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת רסו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:29, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש