פרשני:בבלי:חולין כא ב: הבדלים בין גרסאות בדף
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==חברותא== | ==חברותא== | ||
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה חטאת בהמה אינה באה</b> | <span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה חטאת בהמה אינה באה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מן</b> מעות <b style='font-size:20px; color:black;'>החולין,</b> שאי אפשר לקנותה ממעות מעשר שני,</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אין מקריבין אותה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום</b> ולא בלילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עבודתה אינה נעשית אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בידו הימנית</b> של הכהן, שכל הדינים הללו נלמדים מהמקרא שהם נוהגין בחטאת בהמה.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אין מקריבין אותה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום</b> ולא בלילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עבודתה אינה נעשית אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בידו הימנית</b> של הכהן, שכל הדינים הללו נלמדים מהמקרא שהם נוהגין בחטאת בהמה.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף עולת העוף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית.</b></span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף עולת העוף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית.</b></span> | ||
גרסה מ־14:35, 1 ביולי 2015
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
חברותא
מה חטאת בהמה אינה באה אלא מן מעות החולין, שאי אפשר לקנותה ממעות מעשר שני,
ואין מקריבין אותה אלא ביום ולא בלילה, ועבודתה אינה נעשית אלא בידו הימנית של הכהן, שכל הדינים הללו נלמדים מהמקרא שהם נוהגין בחטאת בהמה.
אף עולת העוף - אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית.
אי, שמא תאמר, אם נלמד מחטאת בהמה, יש לנו ללמוד גם לענין נוסף: מה להלן שחיטתה ברוב שנים של הסימנים, ואין צורך לשחוט את כל הסימנים, אף כאן בעולת העוף תהא מליקתה ברוב שנים בלבד?
תלמוד לומר בעולת העוף של נדבה "ומלק את ראשו, והקטיר המזבחה". הקיש הכתוב מליקה להקטרה, לומר, מה הקטרה מקטירין את הראש בעצמו ואת הגוף בעצמו, 152 אף מליקה יעשנה כך, שיהא הראש בעצמו והגוף בעצמו. דהיינו, שיחתוך את כל שני הסימנים ולא רק את רובם. 153
152. עיין רש"י מהיכן למדו זאת. בספר זרע אברהם כתב לבאר את האמור בהגדה של פסח, "ונאכל שמה מן הזבחים ומן הפסחים אשר יעלה דמם על קיר מזבחך לרצון", לפי ששנינו בזבחים (כו א), שאם נתן את הדמים הניתנין למטן למעלן, פסול, ובכל זאת הבעלים נתכפרו, שנאמר "ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר", כיון שהגיע הדם לקיר מזבח, נתכפרו הבעלים. ולכן אומרים בהגדה "ונאכל שם, וכו', אשר יעלה דמם על קיר מזבחך לרצון", שב"קיר המזבח" היינו למטה מחוט הסיקרא, כי אם יתן דמם למעלה מחוט הסיקרא, ההרי הגם שהבעלים נתכפרו ועולה להן לרצון, מכל מקום, פסולין ואין ראויין לאכילה. וכדי לקיים "ונאכל שם", צריך שיעלה על "קיר המזבח" לרצון, היינו למטה דווקא. שהרי בקרבן פסח עיקרו הוא לאכילת הבשר בלילה צלי אש. 153. והגמרא לקמן שואלת, אם כן, למה צריכה הברייתא לעיל ללמוד מהפסוק "והקריבו" שבעולת העוף לא מספיק סימן אחד כמו בחטאת העוף, והרי גם זה אנו למדים מ"מלק והקטיר" ?
רבי ישמעאל אומר: "כמשפט" האמור בעולת העוף היינו כמשפט חטאת העוף הכתוב בפרשה לפני דין עולת העוף בסמוך לה. ומסתבר שעליה נאמר ה"כמשפט".
מה חטאת העוף מליקתה ממול העורף, אף עולת העוף ממול עורף, שלא נאמר בתורה "מול עורף" אלא בחטאת העוף, וממנה אנו למדים לעולת העוף. 154
154. הגמרא מבארת להלן מהיכן לומד התנא קמא את הדין של "מול עורף" בעולת העוף, ורש"י מבאר מהיכן לומד רבי ישמעאל בעולת העוף שיהא מן החולין, וביום, ובידו הימנית.
אי, שמא תאמר, אם נלמד מחטאת העוף, יש לנו ללמוד גם לענין נוסף: מה להלן מולק סימן אחד בלבד, ואינו מבדיל הראש מהגוף אלא משאיר אותם מחוברים בסימן אחד, היינו על ידי הסימן השני, שלא נמלק, שהרי בחטאת העוף נאמר "ולא יבדיל", אף כאן, בעולת העוף, מולק ואינו מבדיל בסימן אחד?
תלמוד לומר בעולת העוף "והקריבו", דמשמע שמליקתה שונה משל חטאת העוף. 155 רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: "כמשפט" היינו כמשפט חטאת העוף.
155. רש"י מבאר מדוע לא נאמר איפכא ש"והקריבו" בא לומר שעולת העוף תהא שונה מחטאת העוף לענין מול עורף ו"כמשפט" בא להשוותם לענין הבדלה.