פרשני:בבלי:סוטה לב א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:42, 1 ביולי 2015 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

סוטה לב א

חברותא

והכא במאי עסקינן. מה שמבואר במשנה ששנים מכחישים לאחד בזה אחר זה, ואחד אינו מכחיש לשנים אפילו בבת אחת, והעמדנוה בפסולי עדות.
מדובר כגון דאתאי אשה מעיקרא. שהעד שהעיד שנטמאת היה פסול כגון אשה, ועל זה שנינו ששני פסולים נאמנים להכחישו אפילו בזה אחר זה, שבפסולים הולכים אחר הרוב. וכן מה ששנינו שאין אחד יכול להכחיש שנים אפילו בבת אחת מדובר בפסול אחד שבא להכחיש עדות שני פסולים, שבפסולים הולכים אחר הרוב.
ותרצה לדרבי נחמיה הכי, יש להגיה בדברי רבי נחמיה כך:
רבי נחמיה אומר: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד, כגון בעדות סוטה, הלך אחר רוב דעות, שאם יש עדיות סותרות, הולכים אחר הרוב.
ולכך, עשו בעדות זו, שתי נשים המעידות באשה אחת, נגד אשה אחת, כשני אנשים המעידים באיש אחד, נגד איש אחד, שאין דברי האחד במקום שנים. ואף כאן, אין דברי אשה אחת במקום שתי נשים.
ואף על פי שאין כאן מעלת השנים כמו בעדות כשרה, מכל מקום, הולכים אחר רוב דעות. והוא הדין בשלש נשים נגד שתי נשים, השלש נאמנות.
אבל שתי נשים המעידות באיש אחד, נגד איש כשר אחד, אין הולכים אחר רוב דעות, אלא כי פלגא ופלגא דמי, שכוחו של עד אחד כשר, שקול הוא כריבוי עדים פסולים, ואחד כשר מכחיש לפסולים רבים בבת אחת, ופסולים רבים אין מכחישים לאחד כשר בזה אחר זה.
ואקשינן: ותרתי בפסולי עדות, למה לי?
במשנה נשנו שתי הלכות, האחת, ששני פסולים מכחישים פסול אחד אפילו בזה אחר זה, והשנית, שפסול אחד אין באפשרותו להכחיש שני פסולים אפילו בבת אחת. ולכאורה הלכה אחת מן השתים היא מיותרת, שהלא יסוד אחד לשתיהן, שבפסולים הולכים אחר רוב דעות.
ומשנינן: מהו דתימא, כי אזלינן בתר רוב דעות, אילו לא שנינו אלא את ההלכה ראשונה, הייתי אומר, אימתי הולכים אחר הרוב - דוקא לחומרא, להצריכה לשתות, ששני פסולים מכחישים לאחד שהעיד שנטמאת, וחוזרת לדינה הקודם, שצריכה לשתות.
אבל לקולא, להקל מעליה שלא תשתה, כגון במקרה השני, שעד פסול אחד בא להכחיש שני עדים פסולים בבת אחת - לא אזלינן, אין הולכים אחר רוב דעות, לומר שאין האחד יכול להכחיש דברי השנים ועדותם קיימת ואינה שותה. אלא, כיון שישנה איזו שהיא הכחשה לדבריהם, עדותם מוכחשת מעיקרה, והאשה נשארת בדינה הקודם, שספק אם נטמאת, ושותה כדי לברר את הספק.
קא משמע לן, לזה הוצרך התנא ללמדנו, שאפילו במקרה כזה, הולכים אחר רוב דעות, ואין עד פסול אחד יכול להכחיש עדות שני פסולים אפילו בבת אחת, וכבר נתברר שנטמאת, ואינה שותה.
לסיכום:
א. עד שהעיד שנטמאת, והכחישו חבירו, אם הכחישו בבת אחת, עדותו בטלה, ואם הכחישו בזה אחר זה, עדותו קיימת.
ב. עד כשר שהעיד שנטמאת, והכחישוהו שני עדים כשרים, אף בזה אחר זה, עדותו בטלה.  6  ג. עד כשר שהעיד שנטמאת, והכחישוהו שני פסולים בזה אחר זה, נאמרו בזה שני לשונות בגמרא אליבא דרבי נחמיה, ללשון ראשון עדותו בטלה כיון שהולכים אחר רוב דעות, וללשון שני עד כשר חשוב כפסולים רבים, ועדותו קיימת  7 .

 6.  ושני עדים כשרים שהעידו שנטמאת והכחישום שנים אחרים, דעת בעל המאור בשם הרב משה בר יוסף (נדפס לפני התוספתא) דשותה, אבל בתוס' יבמות קיז, ב ד"ה לא מבואר דאינה שותה. ובר"מ הל' רוצח פ"ט הי"ד מבואר דשנים מכחישים לאחד הו"ל כתרי ותרי וכ"ה במאירי בסוגיין ולקמן מז, א ובב"י סי' קעח ולפ"ז מוכח דתרי ותרי שותה, אבל תוס' שם סברי דאף דחשוב כשנים, במקום שנים אינו כלום, וכן מבואר בדברי הר"מ בר יוסף הנ"ל. וע' בתרומת הכרי סי' לא שהק' מה שייך לומר דשותה בתרי ותרי, הרי על הצד שיש עדים שנטמאת אין המים בודקין אותה ואין לנו בירור ממה שלא מתה שלא נטמאת יעו"ש.   7.  ומכל מקום, גם ללשון זה שעד כשר חשוב כפסולים רבים, אין עד כשר עדיף על עד פסול, שאם הכחיש פסול לכשר בבת אחת עדותו בטלה, וכן אם הכחיש כשר לפסול בזה אחר זה עדותו קיימת, כן שיטת הרמב"ן יבמות קיז ע"ב ושאר ראשונים, אבל דעת הר"מ פ"א סוטה הי"ח דעד פסול אינו מכחיש לכשר בבת אחת, שפסול אחד במקום כשר אינו כלום ושני פסולים במקום כשר כמחצה על מחצה.
ד. עד פסול שהעיד שנטמאת, והכחישוהו שני פסולים, אפילו בזה אחר זה עדותו בטלה, לפי שהולכים אחר רוב דעות.  8 

 8.  אבל הכחישו פסול אחד בזה אחר זה עדותו קיימת, כן פשטות הסוגיא, וכן מבואר ברמב"ן יבמות קיז ב, ובשאר ראשונים שם, אבל הר"מ פ"ט מהל' רוצח הי"ד סובר שלפסול אין כח כשנים ואפשר להכחישו גם בזה אחר זה.
ה. שני פסולים שהעידו שנטמאת, והכחישם עד כשר בבת אחת, ללשון ראשון עדותם קיימת שהולכים אחר הרוב, וללשון שני עדותם בטלה שאחד כשר שקול כפסולים רבים.
ו. שני פסולים שהעידו שנטמאת, והכחישם עד פסול בבת אחת, עדותם קיימת שהולכים אחר רוב דעות.
ז. וכל מקום שאמרנו עדותו קיימת, אין האשה שותה, אלא אסורה על בעלה עולמית.
ח. וכל מקום שאמרנו עדותו בטלה, שותה לברר את הספק.



הדרך עלך פרק מי שקינא





פרק שביעי - אלו נאמרין






דרשני המקוצר