פרשני:ר' עובדיה מברטנורא:ברכות ה ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

במשנה שנינו :"העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים, מפני הטירוף".
רע"ב מבאר כך: ברכת כהנים מורכבת משלושה חלקים, שאותם מקריא הש"ץ לכהנים, והם חוזרים אחריו מילה במילה, ומברכים את העם.
שלושת הקטעים הם: א) יברכך ה' וישמרך. ב) יאר ה' פניו אליך ויחנך. ג) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
המשנה מלמדת שהש"ץ, בשונה משאר הציבור, לא יענה אמן כשהכהנים מסיימים לומר את החלק הראשון מברכתם, משום שהוא צריך לחזור ולהתחיל להקריא להם את החלק השני בברכה.
עוד מוסיפה המשנה ומלמדת: "ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו". - כלומר, אף אם אין כהן בביהכ"נ מלבד הש"ץ - לא ישא את כפיו, מפני שעליו לחזור ולהתחיל מיד בברכת 'שים שלום'.
הטעם לדינים אלו הוא כלשון המשנה: 'מפני הטירוף'- ומבאר רע"ב שהכוונה לחשש של שכחת הש"ץ מחמת אימת הציבור.

לפי זה, מובן היטב הסיוג שבו מסיימת המשנה "ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו - רשאי". כלומר: אם הש"ץ בטוח בעצמו שיש ביכולתו לשאת את כפיו בברכת כהנים, ולא תיווצר אצלו אימתא דציבורא שתגרום לבלבול ושכחה, ולהפרעה בסדר התפילה - הוא אכן רשאי לעשות זאת.