פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ג

סעיף ג

משפחה שקרא עליה ערער (משנה קידושין עו,א וגמ'), והוא שיעידו שנים שנתערב בהם ממזר או חלל או שיש בהם עבדות^א (ע"פ רמב"ם, דלא כרש"י), ה"ז ספק. ואם משפחת כהנים היא, לא ישא ממנה אשה עד שיבדוק עליה ד' אמהות שהן שמונה, אמה ואם אמה, אם אבי אמה ואמה. וכן הוא בודק על אם אביה ואמה, אם אבי אביה ואמה. ואם היתה משפחה זו שקרא עליה ערער לוים או ישראלים, מוסיף לבדוק עליהם עוד אחת^ב ונמצא בודק עשרה אמהות^ג (משנה). אבל אשה הבאה לינשא אינה צריכה לבדוק^ד, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים (גמ').

א. ערער: משנה: הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות.

גמרא: אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם קורא עליו ערער צריך לבדוק אחריה.

רמב"ם,שו"ע: ערער פירושו שהעידו שניים שנתערב ממזר במשפחה זו.

רש"י: פירושו ששני עדים מעידים שיצא קול על פסול, אך אין כאן עדות גמורה.

ב. משפחת כהנים ומשפחת ישראלים:

משנה: הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות... לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת.

רמב"ם,רש"י,שו"ע: החילוק הוא בין הנושא אשה ממשפחת כהונה ששם מספיק ארבע אימהות אפילו אם בודק משום ערער ממזרות לבין הנושא ממשפחת לויה וישראל ששם צריך לבדוק יותר משום שהעירוב שם מצוי יותר.

י"א^[1]: החילוק הוא בין הבודק משום ערער חללות שמספיק ארבע אימהות לבין הבודק משום חשש פסולי קהל ששם צריך לבדוק יותר.

ג. עשר אימהות: ח"מ – המ"מ כבר תמה על הרמב"ם שמהגמ' משמע שצריך שתים עשרה.

ד. אשה: שו"ע: אינה צריכה לבדוק.

ח"מ: דוקא בדיקת דורות, שבכך לא החמירו חכמים הואיל והתורה לא החמירה עליהן בפיסולי כהונה, אך בדיקה סתם צריך, שהרי מדובר לדעת הרמב"ם והשו"ע שיש עדות שנתערב ממזר במשפחה זו, ויש לחוש לספק דאורייתא.

ב"ש: קשה למה לא צריך בדיקה לשיטת הרמב"ם והשו"ע שמדובר בעדות גמורה, ואולי משום שספק ממזר מותר מהתורה, ולכן לא החמירו כאן חז"ל, אך בעה"מ והמלחמות סוברים שבחשש ממזר צריכה לבדוק, וכך סובר גם רש"י ולפיכך פירש שמדובר כאן שאין עדות גמורה. ומסיים הב"ש להלכה שיש להחמיר.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים