פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:36, 12 באפריל 2018 מאת Davidn (שיחה | תרומות) (הוספת קישור למקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד ה

סעיף ה - נישואי ישראל וגויה או להפך

בגמרא במסכת קידושין קידושין סו ב המשנה אומרת שישראל הבא על שפחה או נכרית, הילד עבד או גוי. לעומת זאת (יבמות מה, ב) אם גוי או עבד באו על יהודיה, הילד כשר (ואפילו אם האמא אשת איש). בממזר שבא על יהודיה, הילד ממזר כמוהו.

טור ושו"ע: ישראל שבא על אחת מהפסולות, הבן באותו המעמד שלה. אם פסול בא על ישראלית הבן כשר, חוץ מממזר שאז הבן כמוהו .


⦿ כשרות לכהונה בגוי וישראלית

רא"ש וטור: כשפסול בא על ישראלית הבת פסולה לכהונה.

☜ כך פסק השו"ע.

רמב"ם: הבת כשרה גם לכהונה.

רי"ף ורמב"ן: ספק האם הבת כשרה לכהונה, לכן אם נישאה לכהן בדיעבד לא מוציאים.

☜ כך פסק הב"ש.


⦿ האם ילד של גוי וישראלית צריך גיור (פת"ש, הובא בקיצור בהיכל שלמה)

◄ פסקי תוס', יערות דבש והגאון מליסא: הילד צריך גיור, וכשיתגייר הוא יהודי כשר.

שער המלך וחמדת שלמה: אין צורך בגיור, והילד כשר מיד.

☜ כך פסקו גם הנודע ביהודה וברית אברהם (וכך משמע מפשט לשון הפוסקים).