פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד טז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־20:52, 18 במרץ 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד טז

סעיף טז - ממזר דרבנן

המשנה ביבמות (פז, ב) אומרת שהאשה שבעלה הלך למדינת הים, בא עד אחד והעיד שהוא מת, היא נישאה על פיו ואחר כך מתברר שבעלה קיים - הילדים מהשני ממזרים גמורים, ואם הבעל הראשון בא עליה לאחר מכן הוולד ממזר מדרבנן . ממזר מדרבנן אסור בממזרת גמורה, ומותר רק בממזרת מדרבנן כמוהו.

רמב"ם, טור ושו"ע: אם הבעל הראשון חזר ובעל אותה, הבנים ממזרים מדרבנן ומותרים רק בממזרת מדרבנן (ולא בממזרת גמורה או בספק ממזרת דאורייתא - פרישה וט"ז).


⦿ כשהבעל השני גירש אותה

רמב"ם: אם הבעל השני גירש אותה והראשון חזר ונשא אותה, הבנים כשרים ואינם ממזרים מדרבנן.

☜ כך פסק השו"ע.

ח"מ בדעת תוס': אפילו כשהשני גירש, הבנים מהראשון ממזרים מדרבנן. (אך הב"ש כתב שדעת תוס' כמו הרמב"ם).

֎ אם הבעל הראשון גירש אותה או מת והשני מקיים אותה, הבנים מהשני ממזרים מדרבנן - תוס', טור ושו"ע (סי' יז, נו). זאת משום שמעשה האיסור קיים כי לא התגרשה מהשני (ב"ש שם). אם התגרשה משניהם ואחר כך זינתה עם השני, הבנים לא ממזרים.

֎ אשת איש שזינתה ואח"כ התעברה מבעלה. הגמרא ביבמות (מט, ב) אומרת שהבן אינו ממזר דאורייתא. תוס' שם הביאו את שיטת ר"ח שהבן ממזר מדרבנן, אך דחו את דבריו וכתבו שאינו ממזר כלל. גם הרא"ש והמרדכי סוברים שאינו ממזר ואפילו מדרבנן. כך פסק הרמ"א.