פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד לג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:17, 14 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד לג

סעיף לג

האסופי שנמצא בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים, בין שהיה רוב עובדי כוכבים או רוב ישראל, הרי זה ספק עובדי כוכבים לענין יוחסין (כתובות טו,ב). קידש אשה, צריכה גט מספקא (רמב"ם, דלא כרש"י). הטבילוהו ב"ד לשם גרות, או שטבל משהגדיל, הרי הוא לענין יוחסין כשאר אסופים הנמצאים בערי ישראלב, שאין הטבילה מועלת אלא להוציאו מידי עובדי כוכבים (רמב"ם).

א. יוחסין: כתובות טו,ב: אם רוב גויים גוי, אם רוב ישראל ישראל. אמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסין לא.

רמב"ם,שו"ע: נפק"מ שאם קידש אשה צריכה גט מספק, אפילו ברוב גויים.

רש"י: נפק"מ שאם בת היא אסורה לכהן, אפילו ברוב ישראל, משום שמעלה עשו ביוחסין. אם קידש אינה צריכה גט, במקום שהרוב גויים.

ב. אסופי: רמב"ם,שו"ע: גם הנמצא בעיר שרובה גויים והתגייר הריהו אסופי ולא תולים ברוב גויים. ב"ש – כשיש תרי רובי עכו"ם גם הרמב"ם יודה שאינו אסופי. מבואר בסי' ו,יח שאפילו אם אינה טוענת ברי, כאשר יש תרי רובי הולכים בדיעבד אחר הרוב. לטעם המ"מ שהוי קבוע לכאורה לא יועיל תרי רובי.

ראב"ד,רש"י,מ"מ: אינו אסופי משום שתולים ברוב גויים. הח"מ תמה שלא הביאו דעתם. בדעת הראב"ד לפי המ"מ מותר בבת ישראל אך לא בממזרת ואילו לפי הב"ש מותר בין בממזרת בין בבת ישראל. ובדעת רש"י לפי הבית מאיר בב"ש מותר בממזרת אך לא בבת ישראל ואילו לפי מחצית השקל בב"ש מותר בשתיהן[1].

מ"מ: לדעת הרמב"ם לא הולכים אחר הרוב משום שהוי קבוע. ולדעת הראב"ד כאן הולכים אחר הרוב משום שגם על הצד שהוא מישראל ספק אם הוא ממזר ומותר מהתורה וא"כ הוי ספק ספיקא, ובמקום שיש שני ספקות חז"ל לא גזרו על אסופי. וכתב שלפי"ז אסור בממזרת כי ספק ממזר אסור בממזרת מהתורה. הב"ש תמה שהרי מבואר בקידושין עג,א שספק ממזר מותר מהתורה.

ב"ש: הולד נחשב פריש, וטעם הרמב"ם שלא הולכים אחר הרוב הוא שהצריכו תרי רובי משום מעלה ביוחסין. בדעת הראב"ד ורש"י ביאר בתחילה שמספיק כאן רוב אחד משום שרק ליוחסי כהונה מצריכים תרי רובי. בהמשך הביא טעמו של המ"מ, ועפי"ז כתב שאף במחצה על מחצה מותר גם בממזר וגם בבת ישראל.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים

  1. הב"ש כתב: "והא דקי"ל בשתוקי אפילו ברוב כשרים חיישינן שמא ממזר הוא, צ"ל חשש ממזר לישראל הוי נמי לכהן ליוחסים". הבית מאיר גרס "הוי כמו לכהן", וביאר שכמו שעשו מעלה בחלל לכהן כך עשו בממזר לישראל. אמנם מחצית השקל ביאר שפסול ממזרות הוא גם לישראל וגם לכהן ואם נקל ברוב אחד ונאמר שאינו ממזר יצא מכך שמכשירים אותו אף לכהונה ללא תרי רובי, ולכן יש להחמיר, אך אצלנו שמדובר ברוב גויים ואנו מצריכים אותו להתגייר, בין כה וכה אסור לכהונה ויש נפק"מ רק לישראל וא"כ אפשר להכשיר אף ברוב אחד. וכך מוכח גם ממה שכתב הב"ש ביחס לדברי רש"י "וכן הוא דעת הראב"ד, משמע ששניהם סוברים אותו דבר (צ"ע מדברי הב"ש בסע'לה סקס"ב, מהם משמע שאפשר לפסול מצד ממזרות רק לכהונה ולא לישראל, ואולי אפשר לדחוק שם שכוונתו לפסול לכהונה במקרה של חללות).