פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת קישור למקור) |
(Added yair hashulchan's seif.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ו ב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ו|ב}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ו ב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ו|ב}} | ==סעיף ב== | ||
קטנה שמיאנה בבעלה, מותרת לכהן. ואם נתן לה גט, אסורה (משנה יבמות קח,א). ואם אחר שנתן לה גט החזירה ומיאנה בו, מותרת לכהן, שהמיאון מבטל הגט'''<sup>א</sup>''' (רמב"ם ממשנה יבמות קח,א). ואם אחר שגרשה נשאת לאחר ומיאנה בו, יש מי שאומר שמותרת לכהן'''<sup>ב</sup>''' (טור, דלא כרמב"ם). | |||
א. מיאון מבטל גט: נאמר במשנה שם, שאם החזירה ומיאנה ואח"כ נישאת לאחר ונתאלמנה יכול בעלה הקודם לחזור ולקחתה ואין איסור מצד מחזיר גרושתו שנישאה לאחר, משום שהמיאון ביטל את הגט הראשון ונחשב כאילו מעולם לא נישאה לו. מכך לומד '''הרמב"ם''' שמגורשת שחזרה ואח"כ מיאנה גם מותרת לכהן הואיל ואינה נחשבת גרושה. | |||
ב. גירשה ונישאת לאחר ומיאנה: '''משנה''': אסורה לבעלה הראשון. | |||
'''רמב"ם''': וכן אסורה לכהן. | |||
<blockquote>'''טושו"ע''': אינה אסורה לכהן. אף מיאון מאחר מבטל גט ממנו והטעם שאסורה לבעלה הראשון הוא שמכירה ברמיזותיו ויגרום לה למאן וישאנה, כמבואר בגמ', אך אין טעם לאוסרה לכהן. '''הב"י''' כתב שיש מקום לדחות שלא פלוג ולכן תיקנו שלכל ענין מיאון חברו אינו מבטל גט ממנו. '''הב"ש''' הביא ראיה לרמב"ם מהדין בסי' קנה שאסורה גם לאחיו של המגרש, ושם ודאי לא שייך הטעם שמכירה ברמיזותיו. | |||
</blockquote> | |||
'''ב"ח''': לכתחילה אסורה אך בדיעבד אין מוציאין אותה. ונראה שלכך נוטה '''הב"ש'''. | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | |||
גרסה מ־17:18, 14 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב
קטנה שמיאנה בבעלה, מותרת לכהן. ואם נתן לה גט, אסורה (משנה יבמות קח,א). ואם אחר שנתן לה גט החזירה ומיאנה בו, מותרת לכהן, שהמיאון מבטל הגטא (רמב"ם ממשנה יבמות קח,א). ואם אחר שגרשה נשאת לאחר ומיאנה בו, יש מי שאומר שמותרת לכהןב (טור, דלא כרמב"ם).
א. מיאון מבטל גט: נאמר במשנה שם, שאם החזירה ומיאנה ואח"כ נישאת לאחר ונתאלמנה יכול בעלה הקודם לחזור ולקחתה ואין איסור מצד מחזיר גרושתו שנישאה לאחר, משום שהמיאון ביטל את הגט הראשון ונחשב כאילו מעולם לא נישאה לו. מכך לומד הרמב"ם שמגורשת שחזרה ואח"כ מיאנה גם מותרת לכהן הואיל ואינה נחשבת גרושה.
ב. גירשה ונישאת לאחר ומיאנה: משנה: אסורה לבעלה הראשון.
רמב"ם: וכן אסורה לכהן.
טושו"ע: אינה אסורה לכהן. אף מיאון מאחר מבטל גט ממנו והטעם שאסורה לבעלה הראשון הוא שמכירה ברמיזותיו ויגרום לה למאן וישאנה, כמבואר בגמ', אך אין טעם לאוסרה לכהן. הב"י כתב שיש מקום לדחות שלא פלוג ולכן תיקנו שלכל ענין מיאון חברו אינו מבטל גט ממנו. הב"ש הביא ראיה לרמב"ם מהדין בסי' קנה שאסורה גם לאחיו של המגרש, ושם ודאי לא שייך הטעם שמכירה ברמיזותיו.
ב"ח: לכתחילה אסורה אך בדיעבד אין מוציאין אותה. ונראה שלכך נוטה הב"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן