פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת קישור למקור)
(Added yair hashulchan's seif.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ו ב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ו|ב}}
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ו ב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ו|ב}}
==סעיף ב==
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]


סעיף ב - נישואי [[ממאנת]] ו[[כהן]]
קטנה שמיאנה בבעלה, מותרת לכהן. ואם נתן לה גט, אסורה (משנה יבמות קח,א). ואם אחר שנתן לה גט החזירה ומיאנה בו, מותרת לכהן, שהמיאון מבטל הגט'''<sup>א</sup>''' (רמב&quot;ם ממשנה יבמות קח,א). ואם אחר שגרשה נשאת לאחר ומיאנה בו, יש מי שאומר שמותרת לכהן'''<sup>ב</sup>''' (טור, דלא כרמב&quot;ם).


בגמרא במסכת יבמות {{#makor-new:יבמות קח א|בבלי-יבמות|קח|א}} מובאת משנה שפוסקת ש[[מיאון]] לא פוסל את הקטנה מהכהונה, אך אם גירש אותה היא נפסלת. בנוסף המשנה מביאה שאם הבעל גירש, החזיר אותה והיא מיאנה - גם אם אחר כך היא נישאה לאחר מותר לה לחזור אליו, ואין כאן דין של מחזיר גרושתו אחרי שנישאה לאחר כי מיאון מבטל את הגט. ה[[רמב"ם]] למד מכך שקטנה שהתגרשה ואחר כך מיאנה לו - מותרת לכהן.
א. מיאון מבטל גט: נאמר במשנה שם, שאם החזירה ומיאנה ואח&quot;כ נישאת לאחר ונתאלמנה יכול בעלה הקודם לחזור ולקחתה ואין איסור מצד מחזיר גרושתו שנישאה לאחר, משום שהמיאון ביטל את הגט הראשון ונחשב כאילו מעולם לא נישאה לו. מכך לומד '''הרמב&quot;ם''' שמגורשת שחזרה ואח&quot;כ מיאנה גם מותרת לכהן הואיל ואינה נחשבת גרושה.


[[טור]] ו[[שו"ע]]: [[כהן]] מותר ב[[קטנה]] שמיאנה בבעלה, אך אם הבעל גירש אותה היא אסורה. אם גירש אותה, החזיר אותה אחר כך והיא מיאנה בו, מותרת לכהן כי המיאון מבטל את הגט.  
ב. גירשה ונישאת לאחר ומיאנה: '''משנה''': אסורה לבעלה הראשון.


'''רמב&quot;ם''': וכן אסורה לכהן.


⦿ האם מיאון מבטל גט מאדם אחר?
<blockquote>'''טושו&quot;ע''': אינה אסורה לכהן. אף מיאון מאחר מבטל גט ממנו והטעם שאסורה לבעלה הראשון הוא שמכירה ברמיזותיו ויגרום לה למאן וישאנה, כמבואר בגמ', אך אין טעם לאוסרה לכהן. '''הב&quot;י''' כתב שיש מקום לדחות שלא פלוג ולכן תיקנו שלכל ענין מיאון חברו אינו מבטל גט ממנו. '''הב&quot;ש''' הביא ראיה לרמב&quot;ם מהדין בסי' קנה שאסורה גם לאחיו של המגרש, ושם ודאי לא שייך הטעם שמכירה ברמיזותיו.
</blockquote>
'''ב&quot;ח''': לכתחילה אסורה אך בדיעבד אין מוציאין אותה. ונראה שלכך נוטה '''הב&quot;ש'''.


◄ [[רמב"ם]]: לא. [[ב"י]]: כמו [[מחזיר גרושתו]] שלא יכולה לחזור אליו אם אחרי שהתגרשה ממנו היא מיאנה באחר. חכמים לא נתנו דבריהם לשיעורים להתיר כאן למרות שהטעם לאסור לא שייך כאן.
'''מתוך הספר יאיר השולחן'''


[[טור]]: כן. דווקא במחזיר גרושתו חכמים אסרו, כדי שהראשון לא יפתה אותה למאן בשני מתוך מטרה שתחזור אליו.
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
 
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[שו"ע]]: יש מי שאומר שגם מיאון מאדם אחר מבטל את הגט של הראשון, והיא מותרת לכהן.
 
⤶ [[ב"ח]]: השו"ע סובר שלכתחילה לא תינשא, אך אם נישאת לא תצא.

גרסה מ־17:18, 14 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ו ב

סעיף ב

קטנה שמיאנה בבעלה, מותרת לכהן. ואם נתן לה גט, אסורה (משנה יבמות קח,א). ואם אחר שנתן לה גט החזירה ומיאנה בו, מותרת לכהן, שהמיאון מבטל הגטא (רמב"ם ממשנה יבמות קח,א). ואם אחר שגרשה נשאת לאחר ומיאנה בו, יש מי שאומר שמותרת לכהןב (טור, דלא כרמב"ם).

א. מיאון מבטל גט: נאמר במשנה שם, שאם החזירה ומיאנה ואח"כ נישאת לאחר ונתאלמנה יכול בעלה הקודם לחזור ולקחתה ואין איסור מצד מחזיר גרושתו שנישאה לאחר, משום שהמיאון ביטל את הגט הראשון ונחשב כאילו מעולם לא נישאה לו. מכך לומד הרמב"ם שמגורשת שחזרה ואח"כ מיאנה גם מותרת לכהן הואיל ואינה נחשבת גרושה.

ב. גירשה ונישאת לאחר ומיאנה: משנה: אסורה לבעלה הראשון.

רמב"ם: וכן אסורה לכהן.

טושו"ע: אינה אסורה לכהן. אף מיאון מאחר מבטל גט ממנו והטעם שאסורה לבעלה הראשון הוא שמכירה ברמיזותיו ויגרום לה למאן וישאנה, כמבואר בגמ', אך אין טעם לאוסרה לכהן. הב"י כתב שיש מקום לדחות שלא פלוג ולכן תיקנו שלכל ענין מיאון חברו אינו מבטל גט ממנו. הב"ש הביא ראיה לרמב"ם מהדין בסי' קנה שאסורה גם לאחיו של המגרש, ושם ודאי לא שייך הטעם שמכירה ברמיזותיו.

ב"ח: לכתחילה אסורה אך בדיעבד אין מוציאין אותה. ונראה שלכך נוטה הב"ש.

מתוך הספר יאיר השולחן