פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א - אשה קטלנית
במסכת יבמות (סד, ב) נחלקו רשב"ג ורבי האם אשה מוחזקת להיות קטלנית אחרי שני בעלים או אחרי שלושה. הגמרא מסיקה שהלכה כרבי, ואם מתו שני בעלים אסור לה להינשא לשלישי. בגמרא נחלקו האם האיסור הוא בגלל שמעין גורם (שהיא מביאה את המשמש עמה לידי חולי והוא מת), או שמזל גורם (שנגזר עליה לחיות בעוני, ולכן הבעלים מתים כדי שלא יהיה מי שיפרנס אותה - רא"ש). להלכה פסקו הראשונים כרב אשי, המזל גורם ולכן גם אם הבעלים מתו שלא מחמת מחלה היא אסורה (רא"ש, רי"ף ורשב"א).
◄ טור: אשה שנשאת לשנים ומתו לא תנשא לשלישי, ואם נישאה חייב להוציא כי חמירא סכנתא מאיסורא.
◄ רמב"ם (בשו"ת): אין כאן איסור אלא חשש סגולי, ולכן מי שלא חושש רשאי לישא אותה.
⦿ האם בי"ד כופים להוציא קטלנית
◄ רא"ש, נימוקי יוסף, ריטב"א וטור: בי"ד כופים להוציא קטלנית, כי לא נותנים לאדם להזיק את עצמו.
◄ רמב"ם, ריב"ש ורשב"א (בתשובות המיוחסת לרמב"ן): לכתחילה לא תינשא, אך אם נישאת לא תצא. אפילו אם רק התקדשה, יכול לכנוס ולא צריך להוציא.
☜ כך פסק השו"ע.
⤶ פת"ש בשם החת"ס: מי שבא לשאול, אמרו לו לא לשאת קטלנית ובכל זאת עבר ונשא - גם לדעת הרמב"ם חייב להוציא, שהרי מכך ששאל מוכח שמקפיד בדבר ויש סכנה לגביו.
⦿ דין קטלנית ביבמה
◄ לשיטת הרמב"ם שאין איסור אלא רק חשש סכנה סגולית, מותר לייבם קטלנית (רמב"ם בתשובה, כסף משנה ומהר"ם אלשקר).
◄ לשיטת הרא"ש הסובר שיש כאן סכנה ממשית - הרד"ך וחכם צבי כתבו שלא מתייבמת, אך הרא"ם ורלנ"ח כתבו שגם הרא"ש סובר שמתייבמת.
⦿ תשלום כתובה לקטלנית
◄ ר' משה מנרבונא: לקטלנית אין כתובה מיורשי הבעל השני, כי במותו מתגלה שהיא קטלנית והמקח היה מקח טעות.
◄ רא"ש: לעניין ממון פוסקים כרשב"ג שהחזקה היא רק אחרי הפעם השלישית, ולכן יורשי השני צריכים לתת כתובה. אם השלישי ידע שהיא קטלנית ובכל זאת נשא אותה, יש לה כתובה גם ממנו.
⤶ ח"מ: לשיטת הרמב"ם שאין איסור ממשי בנשיאת קטלנית, יש לה כתובה מהשלישי אפילו אם לא ידע שהיא קטלנית