פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז ב

סעיף ב[עריכה]

אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין בפני בעלה, הרי זו מקודשת לשני^א, שהאשה שאמרה לבעלה בפניו^ב: גרשתני, נאמנת; חזקה, אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה (גיטין פט,ב;כתובות כב,ב). הגה: י"א דוקא לענין שקדושין תופסין בה נאמנת וצריכה גט, אבל אינה נאמנת להנשא לאחר^ג (הר"ן פ"ב דכתובות בשי"א) או ליטול כתובתה (הגהת מיימוני פ"ב דגירושין). ויש חולקים וס"ל דלכל דבר נאמנת (רמב"ם). וי"א עוד דבזמן הזה דנפישי חוצפא ופריצותא, אינה נאמנת אלא לחומרא, דאיתרע חזקה דאינה מעיזה (ב"י בשם א"ח). אבל אם קידשה אחר שלא בפני בעלה, אין קדושין תופסין בה עד שתביא ראיה שנתגרשה קודם שתקבל הקידושין, שכל שלא בפניו, מעיזה (רי"ף,רמב"ם,רא"ש כשמואל שם, דלא כרמב"ן). וכתב הרא"ש דכל שהוא בעיר כשנתקדשה לאחר, מיקרי בפניו. (ויש חולקין וס"ל דבעינן בפני בעלה ממש^ד) (מהרי"ק שורש ע"ב וריב"ש סימן קכ"ז) והא דאמרינן דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה לומר: גרשתני, ה"מ היכא דליכא דמסייע לה, אבל היכא דאיכא דמסייע לה, מעיזה ומעיזה^ה (ע"פ כתובות כב,ב). ואם נשאת לאחר שלא בפני בעלה, אע"פ שכשיבא בעלה אומרת לו בפניו: גרשתני, אינה נאמנת, דכיון שכבר נשאת מעיזה ומעיזה, שלא תעשה עצמה זונה (שו"ת רא"ש). ויש מי שאומר שאפילו לא נשאת עדיין לאחר, אלא נתקדשה לו שלא בפני בעלה ואח"כ בא בעלה ואומרת לו בפניו: גרשתני, אינה נאמנת (טור). וי"א שאם היתה קטטה ביניהם, או שתובעת כתובתה, אינה נאמנת לומר: גרשתני, אפילו בפניו (רא"ש). י"א דבמקום שנאמנת לינשא גובאת גם כן כתובתה (מהרי"ק שורש ע"ב וריב"ש סימן קכ"ז). ויש אומרים דאינה נאמנת לענין ממון כלל נתבאר לעיל.

א. התקדשה בפני בעלה:

גיטין פט,ב: שלחו ליה מבי רב לשמואל: ילמדנו רבינו, יצא עליה קול מראשון, ובא אחר וקדשה קידושי תורה, מהו? שלח להו: תצא... דאי מיגליא מילתא דקידושי קמא קידושי מעליא נינהו, לא צריכה גט משני. ופליגא דרב הונא, דאמר רב הונא: אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר - מקודשת, מדרב המנונא, דאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה גירשתני - נאמנת, חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה. ואידך? כי אתמר דרב המנונא - בפניו, שלא בפניו מעיזה ומעיזה.

אם השני כהן: מהרא"ש,רעק"א – אינה מקודשת לו, שהרי בכל מקרה אלו קידושי עבירה.

ב. אמרה שלא בפניו: רי"ף,רמב"ם,רשב"א,רא"ש,שו"ע: אינה נאמנת כלל. הלכה כשמואל שהחזקה רק בפניו.

רמב"ן: צריכה גט מהשני לחומרא. חוששים לחומרא לדעת רב הונא.

ח"מ,ב"ש: הביאו גם דברי הרמב"ן.

ג. אמרה בפניו: רמב"ם,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: נאמנת לגמרי.

ראב"ד: נאמנת רק לחומרא להצריכה גט מהשני.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

לענין הכתובה: רמב"ם,מהרי"ק,שו"ע ק,י: נאמנת. ב"ש – נוטלת רק עיקר כתובה משום מדרש כתובה. המדרש הוא רק על העיקר ולא על התוספת.

תוס',ר"ן^[1],ראב"ד: אינה נאמנת^[2]. התוס' והרא"ש כתבו שאם תובעת כתובתה אינה נאמנת אפילו לענין נישואין. עוד כתבו התוס' והר"ן שגם כשתובעת להינשא נאמנת רק לכך ולא לקבל כתובתה. ואילו המהרי"ק כתב שכאשר תובעת כתובתה אינה נאמנת לקבל כתובתה, אך בשני המקרים הנ"ל נאמנת^[3].

רמ"א: הביא שתי הדעות.

כאשר תובעת כתובתה: הרמב"ם והראב"ד נחלקו בין בתובעת כתובתה בין באינה תובעת^[4] אמנם המהרי"ק מחלק. בסי' ק מדובר בתובעת והשו"ע פסק כרמב"ם והרמ"א כראב"ד.

לסיכום: לרמב"ם ולשו"ע נאמנת אף כשתובעת כתובתה ואפילו לענין כתובה; לראב"ד אינה נאמנת אף כשאינה תובעת ואפילו לענין להינשא; למהרי"ק כשאינה תובעת כתובתה נאמנת אף לכתובה וכשתובעת נאמנת רק להינשא. הרמ"א החמיר כראב"ד כשתובעת וכשאינה תובעת הביא שתי הדעות.

בזה"ז: רמ"ה,רמ"א^[5]: בדורות הללו שרבתה החוצפה והפריצות הורעה חזקת רב המנונא, ונאמנת רק לחומרא. הביאו הארחות חיים. ב"ש – דוקא באומרת גירשתני אך בנתקדשה מותרת. בית מאיר – כשיש אומדנות מוכיחות שאומרת אמת נאמנת גם בזה"ז. הארחות חיים הביא עוד מי שאומר שהחזקה מועילה ונאמנת דוקא כאשר אין עדות שהיתה נשואה לראשון אלא רק חזקה, ולכן חזקה מבטלת חזקה, אולם הב"י דחה וכתב שמכל הפוסקים שלא חילקו משמע שחולקים.

ב"ח,רדב"ז: דוקא לכתחילה אך אם נישאת לא תצא. כן מוכח משו"ת הרא"ש שעסק באחת שנישאת וכתב שלא תצא אע"פ שהיה אחר הרמ"ה. הח"מ דחה שמוכח שאינו סובר כרמ"ה אף כשלא נישאת, אך לרמ"ה אין חילוק.

ח"מ: אף בדיעבד.

בית הלל,ב"ש – בזה"ז שנוהגים לגנוז הגט אינה נאמנת שהרי אפשר לברר.

כשהבעל מודה: ב"י: נאמנת אפילו כשהוא מערער. משמע כ"ש כשמודה.

רמב"ם,שו"ע קנב: אם הבעל אומר לא גירשתיך והיא אומרת שגירשה נאמנת, אך אם הוא אומר שגירשה והיא מודה אינה נאמנת.

ח"מ,בית מאיר: מיישבים שאולי אם היא התחילה והעיזה לטעון גירשתני נאמנת כשהבעל מודה, ואם הבעל התחיל אינה נאמנת.

ב"ש: גם כשהיא התחילה אינה נאמנת לרמב"ם. שהרי אחד מטעמי הרמב"ם הוא שמא אומר שגירש אך גירש בגט פסול, וטעם זה שייך גם כשהיא התחילה.

לחזור לבעלה הראשון: רי"ו: יכולה אחר שגירשה המקדש.

ד"מ: תמה מדוע אין בעיה מצד מחזיר גרושתו, ותירץ שמדובר בקיבלה קידושין מאחר אך לא טענה ופירשה שהראשון גירשה.

ב"ש: אינה יכולה אפילו במקרה שלא פירשה שהראשון גירשה (לא מצאנו חילוק זה וגם בגמ' לא משמע כך).

ד. פי' בפניו: רא"ש,שו"ע,ח"מ: לא צריך בפניו ממש אלא מספיק שיהא בעיר וסופו לידע.

ד"מ במהרי"ק ובריב"ש,רמ"א: דוקא בפניו ממש. הח"מ דחה שבמהרי"ק דפוס חדש כתוב להפך, ושהריב"ש עסק בטוענת שאין לבעלה גבורת אנשים, אך במקבלת קידושין יודה לפי שכשבא בעלה ממשיכה להחזיק בקידושיה והיא ידעה מראש שתעשה כן.

נו"ב: אך אין צורך בפני בי"ד.

התחילה שלא בפניו והמשיכה בפניו: שו"ת רשב"א,ב"י,ח"מ: כעת נאמנת. ד"מ – וכן מדויק משו"ת הרא"ש שדוקא אם נישאת אינה נאמנת.

ריב"ש: אינה נאמנת, כי כעת מעיזה כדי להחזיק בשיקרה.

ד"מ,ב"ש: הביאו שתי הדעות.

ה. כשיש מסייע: כתובות כב,ב: כשיש שני עדים המסייעים אינה נאמנת משום שמעיזה.

גיטין סד,ב: כשהבעל והשליח מסייעים אינה נאמנת.

רא"ש: אך כשרק השליח מסייעה נאמנת.

טושו"ע כאן: אינה נאמנת. ובשו"ע קמא,נא הביא מחלוקת בכך.

ב"ש: כאן השו"ע פסק לחומרא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]