פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
כבר אמרנו שהעד שאמר: שמעתי שמת פלוני, אפי' שמע מאשה ששמעה מעבד, הרי זה כשר לעדות אשה ומשיאין על פיו. הגה: ואפי' לא אמר ממי שמע, אלא אמר סתם ששמע, כשרא, ולא חיישינן שמא עד הראשון פסול היה. אבל אם אמר העד או האשה או העבד: מת פלוני, ואני ראיתי שמת, שואלים אותו: היאך ראית ובמה ידעתב. אם העיד בדבר ברור, נאמן. ואם העיד בדברים שרובן למיתה, אין משיאין את אשתו, שאין מעידים על האדם שמת אלא כשראוהו שמת ודאי ואין בו ספק (רמב"ם). הגה: שמע מקול מקוננות שהזכירוהו בין המתים וספדוהו, משיאין אשתו (כ"כ המ"מ בשם התוספתא). ולכן יש למחות בנשים שלא לספוד אדם על פי אומדנות המוכיחות שמת, ולא יספידו אותו, עד שיודעין שמת. וכן אשתו אסורה להספידו או ללבוש שחורים כל זמן שאין כאן עדות שהוא כראוי להשיאה (סברת הרב וכ"כ הריב"ש סי' קפ"ט). וכן אין לשום בית דין ליתן שטר עדות לאשה מה שהעידו עדים לפניהם, אם אין באותו עדות כדאי להתירה, אם לא שכתבו בפירוש הטעם שלא התירו אותה על עדות זו, דחיישינן לקלקולא מבית דין שאינן מומחים (שם בתשובת הרא"ש).
א. לא אמר ממי שמע: ש"ג,ט"ז,ב"ש: צריך לשאול אותו ממי שמע.
רמ"א: כשר ולא חוששים ששמע מפסול. ב"ש – כוונתו כשאי אפשר לשאול אותו.
ב. בדיקת העד: ביבמות קכב,ב נחלקו אם בודקים העד בדרישות וחקירות. משמע שגם לת"ק עכ"פ בודקים אלא שלא דורשים וחוקרים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.