פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז כו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז כו

סעיף כו[עריכה]

אין מעידין עליו, אא"כ מצאוהו שלשה ימים^א אחר הריגתו או אחר מיתתו, אבל אחר שלשה אין מעידין עליו, מפני שפרצוף פניו משתנה (משנה יבמות קכ,א). בד"א, בזמן שהוא ביבשה. אבל אם טבע במים והשליכוהו המים ליבשה, אפי' אחר כמה ימים, אם הכירוהו מעידין עליו, שאינו משתנה במים (קכא,א) אלא אחר זמן מרובה^ב (ירושלמי,רמב"ם). והוא שיראוהו מיד כשהעלוהו מן המים^ג, וגם שלא יהיה בו מכה^ד, אבל אם שהה אחר שהושלך מן המים, אין מעידין עליו אפילו תוך ג' (ב"י בשם הרמב"ן והרשב"א). וכן אם היה בו מכה, אין מעידין עליו, לפי שהמים מקלקלים המכה ונופח ומשתנה (קכא,א). הגה: ספק אם נשתהה או לא, אזלינן לחומרא ואפילו אם נשאת תצא (ריב"ש סי' שע"ט). וכל זה להעיד עליו בטביעות עין, אבל על ידי סימנים מובהקים, אפילו אשתהי מתירין אשתו (טור וב"י).

יבמות קכא,א: ההוא גברא דאטבע בדגלת ואסקוהו אגישרא דשביסתנא, ואנסבה רבא לדביתהו אפומא דשושביני לבתר חמשה יומי... שאני מיא, דצמתי. והאמרת: מיא מרזו מכה! ה"מ היכא דאיכא מכה, אבל היכא דליכא מכה - מיצמת צמית. והני מילי דכי אסקיה חזייה בשעתיה, אבל אישתהי - מיתפח תפח.

א. שלושה ימים: מה"צ,נו"ב – לא מחשבים מעת לעת.

ב. מספר ימים במים: ירושלמי,רמב"ם,נ"י,שו"ע: אפילו זמן מרובה.

ש"ג,ח"מ,ב"ח: כל זמן שאין רואים בו שינוי בגופו ובצורתו.

רי"ף: בד' וה' ימים אינו משתנה. נ"י – משמע שמחמיר בזמן מרובה.

בשלג: מ"ב: דינו כמים. משמע בירושלמי^[1] שהטעם במים הוא משום הקור וא"כ כ"ש בשלג.

מה"צ: אין דינו כמים, אלא ביבשה תמיד אין מעידין לאחר ג' ימים.

ג. שהות לאחר שעלה ליבשה:

רי"ף,ר"ן ונ"י ברמב"ם,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: מועיל דוקא כשלא שהה כלל, אך לא כששהה אפילו שעה אחת. ח"מ – תוך שעה ראשונה מועיל.

גירסת ב"י ברמב"ם: מועיל עד י"ב שעות.

סמ"ג: עד כ"ד שעות.

ר"ח,ר"ת: דוקא כשאינו שלם צריך לאלתר. התוס' בשם ר"ת כתבו שמספיק שפניו שלימות ואילו הרא"ש והטור כתבו בשמו שצריך כל גופו.

רד"ך ברא"ש: דוקא כשהעד ראהו טובע צריך לאלתר, אחרת מועיל גם לאחר כמה ימים.

רמב"ם,רז"ה,מהריב"ל ברא"ש,שו"ע: תמיד צריך לאלתר. הדעות הובאו בב"ש סק"צ. עיין עוד ברמ"א סע' כח.

כשיש סימנים מובהקים: רא"ש,רמ"א - מועיל לאחר כמה ימים. הו"ד בב"ש סק"צ.

כשלא ניכר שתפח: רמב"ם,סמ"ג: מועיל.

רשב"א,ריטב"א,נ"י,שו"ע: לא מועיל. שמא תפח ואינו ניכר.

ספק אם שהה ביבשה: שו"ת רשב"א,שו"ת ר"ן,ריב"ש,שו"ע: תולים ששהה ולא מעידים. ר"ן – אפילו לתוס' שבנהרג ביבשה תולים שמצאוהו תוך ג' ימים, כאן שצריך למוצאו מיד כשעלה ליבשה לא תולים בכך כי אינו שכיח.

רא"ם: תולים שנפלט באותה עת ומעידים.

ג. יש מכה: גמ',שו"ע: המים מקלקלים אותו ומשתנה.

ח"מ,ב"ש: דוקא כשהמכה היתה כבר בחייו.

מיקום המכה: רש"ך,מ"ב,ח"מ: בין אם היא בפניו בין בשאר גופו.

רשד"ם בטור: דוקא בשאר גופו. הטור כתב ע"פ ר"ת שביבשה מועיל עד ג' ימים דוקא כשיש מכה בפניו אחרת מועיל גם לאחר מכן, ולפי"ז ההלכה שבים מועיל יותר מכך עוסקת גם כן ביש מכה, וקשה הרי נאמר שכשיש מכה משתנה, ותירץ הרשד"ם שדוקא מכה בשאר גופו משנה אותו.

דרישה,ט"ז: דוקא בפניו.

מל"ת להחמיר: עיין סיכום לסע' לז.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]