פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז כח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז כח

סעיף כח[עריכה]

י"א בשם ר"ת דהא דאין מעידין עליו אלא עד ג' ימים הני מילי כשהוא חבול בפניו, אבל אם אינו חבול בפניו מעידין עליו אפי' אחר כמה ימים ע"י טביעות עין של גופו וצורתו ואפילו נפל למים. ואינו מחוור בעיני האחרונים (רשב"א,רא"ה,ריטב"א). הגה: ויש מחלקין^א דכל מי שהיה אצלו כשנטבע במים אע"פ שהיה שלם אינו מעיד עליו. אבל מי שלא ראה טביעתו ואומר שמכירו ע"י טביעות עין והוא שלם, מעיד עליו (טור ותרומת הדשן סימן ר"מ בשם האשירי).

אינו חבול בפניו: ר"ת,רא"ש: מעידין אפילו לאחר כמה ימים. התוס' והשו"ע כתבו שלר"ת מספיק שפניו שלימות ואילו הרא"ש והטור כתבו שצריך את כל גופו.

רשב"א,רא"ה,ריטב"א,שו"ע: עד ג' ימים.

ב"ש: דברי ר"ת לא נדחו לגמרי אלא מצטרפים לסברות נוספות להקל. לכן הרמ"א טרח להגיה כאן בדברי ר"ת.

עדות על טביעה ע"פ טביעות עין:

יבמות קטו: מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה, וטבעה, והשיא רבי נשותיהן ע"פ נשים; והא מים כמלחמה דמו, ונשים אפי' מאה כעד א' דמו, וקתני: השיא. ותסברא? מים שאין להם סוף נינהו, ומים שאין להם סוף אשתו אסורה! אלא ה"ד? דאמרי: אסקינהו קמן וחזינהו לאלתר, וקאמרי סימנין, דלאו עלייהו סמכינן אלא אסימנים.

רמב"ם,שו"ע סע' כו: לא סייגו שיש מקרים שצריך דוקא סימנים ולא טביעות עין, אך כתבו שצריך דוקא לאלתר. נראה שהבינו שסימנים לאו דוקא^[1].

ר"ח,רא"ש: צריך דוקא סימנים ולא סומכים על טביעות עין. כפי שיבואר, לדעת ר"ח והרד"ך ברא"ש לאלתר לא צריך, וא"כ הם מקלים יותר מהרמב"ם, ואילו למהריב"ל ברא"ש יש גם צד חומרא.

קשה – המנהג להתיר נשות הטובעים ע"פ טביעות עין.

ר"ח: מדובר שאינו שלם ולכן צריך דוקא סימנים ודוקא מיד אך אם גופו שלם מועיל גם טביעות עין. כמו כן, כשגופו שלם מועיל גם לאחר כמה ימים.

רא"ש: מדובר שהעד ראהו טובע ואז חוששים שבטביעות עין ידמה בזיהוי ולכן צריך דוקא סימנים, אך כשלא ראהו מועיל טביעות עין. ב"ש – ובשני עדים הואיל ולא חוששים שמדמים מספיק סימנים (ראה סע' לג). עוד כתב שלדעת הרד"ך כשלא ראהו מועיל לפי הרא"ש גם לאחר כמה ימים, ולמהריב"ל בדעתו תמיד צריך לאלתר כדעת הרמב"ם והשו"ע בסע' כו. בסימנים מובהקים מועיל אף לאחר זמן, וא"כ לדעת הרד"ך שבראהו צריך סימנים ולאלתר הכוונה לסימנים בינוניים בצירוף טביעות עין.

טור,רמ"א: אם לא ראהו טובע וגם גופו שלם מועיל טביעות עין. חששו לחומרא גם לר"ח וגם לרא"ש.

רש"ל,דרישה,ב"ש: דין מי שידע שטבע כמי שראה שטבע.

א. יש מחלקין: אינו מוסב על דברי השו"ע אלא כמובא בסיכום על דין טביעות עין בטביעה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]