פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יז נו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יז נו

סעיף נו[עריכה]

האשה שהלך בעלה למדינה אחרת ובאו ואמרו לה: מת בעליך, ונשאת ואח"כ בא בעלה, לא שנא נשאת על פי עד אחד (משנה יבמות פז,ב) או על פי שני עדים (צא,ב), (אפילו לא נבעלה) (הרא"ש והריב"ש והריטב"א ונ"י סימן תק"ח), תצא מזה ומזה. וצריכה גט משניהםא, ואין לה כתובה משניהם, (אפי' החזירה הראשון) (הגהות אלפסי), ולא פירות שאכלו מנכסי מלוג שלה, אע"פ שאינם חייבים בפרקונה (משנה פז,ב). ודוקא שאכל השני קודם שבא הראשון, אבל מה שאכל אחר שבא הראשון, צריך להחזירב (ירושלמי,רא"ש). ואינו חייב ליתן הבלאות מנכסי צאן ברזל שלהג (משנה), והוא שבלו לגמרי, אבל מה שיש מהם בעין, נוטלתן (רמב"ם,רא"ש,דלא כרש"י). ואם נטלה מזה או מזה כתובה או פירות, צריך להחזירד (משנה). ודוקא שנטלה מהשני אחר שבא הראשון, אבל אם נטלה ממנו קודם שבא הראשון, אינה צריכה להחזיר (ירושלמי,רא"ש). ושניהם אינם מטמאים לה, אם הם כהנים, ואינם זכאים במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה; ונפסלה מהכהונה ומהתרומה ומהמעשר, אם היא בת לוי. (אבל בעלה הראשון יורשה, אם מתה) (נ"י והמ"מ). מתו אחיו של זה ואחיו של זה, חולצין ולא מיבמין והולד מהשני הוא ממזר מהתורה (משנה), אם הולידו עד שלא גרש הראשון, אבל אם לא הולידו אלא אחר שמת ראשון, או גירשה, אין הולד משני אלא ממזר דרבנןה (רא"ש, דלא כרמב"ם). ואם בא עליה (הראשון) קודם שיגרש השניו, הולד שיוליד ממנה ממזר מדבריהם (רמב"ם).

א. האם כופים? י"א: לא כופים. הו"ד ברדב"ז.

רדב"ז: כופים. באר היטב – יש לחקור לדעתו אם בדברים או בשוטים, ואם בשוטים צ"ע למה לא הובא ברשימה של הטור בסי' קנד.

ב. אכל אחר שבא הראשון: ירושלמי,רא"ש,שו"ע – השני צריך להחזיר. ח"מ – אך הראשון ממשיך לאכול עד שיגרשה. משמע מלשונו שאף לכתחילה ואילו מלשון הב"ש משמע שדוקא בדיעבד אם אכל אינו מחזיר.

ג. בלאות נצ"ב: ח"מ – כלומר, אע"פ שבד"כ צריך לשלם לה את הפחת כאן תיקנו שאינו צריך.

ד. צריך להחזיר: ב"ש – דינה כדין זינתה המבואר בסי' קטו, שמה ששייך לה אין מוציאין ממנה אפילו כשלקחה בעדים, אך מה שהפסידה לא מועיל אפילו שלא בעדים.

ה. הולד מהשני לאחר מות הראשון:

רמב"ם: אינו ממזר.

תוס',רא"ש: ממזר מדרבנן.

שו"ע: כאן סתם כרא"ש ובסע' הבא לגבי אמרו לה קיים היה ומת סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

ח"מ: נשאר בצ"ע על הסתירה.

ב"ש: מיישב שפסק כי"א המובאים ברא"ש המחלקים בין מקרה שהבעל בא שאז מתוך שקנסו הבעל קנסו את השני גם לאחר מות הבעל לבין מקרה שלא בא שלא קנסו.

המזנה במזיד: רלב"ח,ח"מ,ב"ש – הנולד לאחר מות הראשון אינו ממזר לכו"ע, כי בכך לא שייך הקנס.

ו. הולד מהראשון לאחר מות השני:

רמב"ם,שו"ע: אינו ממזר. כמחזיר גרושתו, והח"מ נימק את הבנתו בתוס' שכאן קנסוה.

תוס': הרלב"ח ביארו כרמב"ם, ולדעת הח"מ סובר שממזר מדרבנן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.