פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יט ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
איש ואשה שבאו ממדינת הים, היא אומרת: זה בעלי, והוא אומר: זו אשתי, אם הוחזקו בעיר שלשים יוםא שהיא אשתו, הורגין עליה (ב"ב קסז,ב).
א. שלושים יום: ב"ח: דוקא לענין אדם אחר צריך שלושים יום, משום שתוך שלושים לא מתפרסם ויכול לומר שלא ידע, אך המודה עצמו מוחזק מיד בכך, ולפיכך בסע' הקודם אם הודו שהם קרובים, מתחייבים מיד. למד זאת מכך שבנידה שהוחזקה בשכנותיה לוקים ושם הרי מדובר בפחות משלושים יום.
ט"ז,ח"מ,ב"ש: גם לענין המודה הוא מוחזק רק לאחר שלושים יום, אך קודם לכן יכול להיפטר באמתלא. הט"ז מחלק מנידה ששם בגלל שעשתה מעשה לא צריך שלושים יום, והח"מ מחלק ששם אין אפשרות אחרת כי אין דרך ללבוש בגדי נידות שלושים יום. משמע שלכו"ע הורגים ע"פ שוויה אנפשיה, ונחלקו רק אם יכול להיפטר באמתלא, ועיין בסיכום לסימן ג,א.
אמתלא לאחר שלושים: ט"ז,ח"מ,ב"ש: לא מועילה.
חת"ס: אם לפי האמתלא נצרך להאריך יותר משלושים יום האמתלא טובה. בהמשך הפת"ש מביא תשו' חת"ס על זוג עם ילדים שהוחזקו כולם בניו, שהיו חותמים בשטרות "בן אליה" וכך גם עלו לתורה וכעת הבכור נישא לאחותו וטוענים ההורים שהרתה בזנות לאחר לפני הנישואין וכדי להסתיר בושתה החזיקוהו כבן בעלה, והחת"ס השיב שהסנהדרין הורגים על חזקה כזו וכ"ש שיש להפרישם, ואמתלא על זמן רב לא מועילה[1], ועוד שכתב חוט השני שאמתלא שאומר על עצמו שעשה איסור אינה טובה, ועוד שאמתלא מועילה רק כשעברה הסיבה אך כאן היא עדיין קיימת וא"כ לדבריהם עדיין היה להם לטעון שהוא בנם. ובשבו"י דן בפנוי ופנויה שבאו מפריז וטענו שהם אחים וכעת הרתה ממנו וטוענים שהחזיקו עצמם כאחים כדי שיוכלו להתייחד, ופסק שאין האמתלא טובה הואיל והוחזקו יותר מל' יום, וכן אינה טובה לומר שעשו כן כדי למלא תאוותם בעבירה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ראה סיכום לסימן ו,א שכן כתב חוט השני לגבי כהן שנהג ככהן ט"ו שנה, וכן כתב שם שאינה מועילה כשלטענתו עשה איסור. ונראה שדברי החת"ס שאף לאחר ל' יום מועיל אם לפי האמתלא נצרך להאריך הם דוקא בזמן מועט הגדול מל' יום, אך לאחר זמן רב גם בכך לא מועיל. טעם נוסף שכתב שם הוא שאמתלא טובה רק כשטוען שרצה להינצל מהיזק ולא כשטוען שרצה להרויח תועלת.