פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כב ט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כב ט

סעיף ט[עריכה]

בית שפתחו פתוח לרשות הרבים, אין חשש להתייחד שם עם ערוה (קידושין פא,א).

פתח סגור שאינו נעול: רעק"א,בית מאיר: הוי יחוד.

שו"ת רשב"א,רדב"ז: לא הוי יחוד. וסייג הרדב"ז שאם הם תחת מרגלות המיטה במקום שאין אדם רואה אותם אסור. הבית מאיר ורעק"א כתבו שזוהי ט"ס בתשובת הרשב"א ואילו הרדב"ז הביאו וסמך עליו. וכן הב"י הביאו כלשונו ולא תיקנו, וכן דעת ר' יונה בספר היראה, וכן פסקו המבי"ט וההר צבי, הו"ד בצי"א. ובספר דבר הלכה^[1] כתב שכן נראה דעת החכ"א והחזו"א.

צי"א^[2]: יש מקום להקל כל שיש צירוף נוסף, כגון עם ב' נשים שהרבה פוסקים סוברים שאסור רק מדרבנן.

חלונות: עזר מקודש – מועילות כפתח פתוח אולם דוקא כשאין זוויות בחדר שאינן נראות דרך החלון, ואילו בפתח פתוח מועיל גם כשיש זוויות כאלו משום שמפחד שיכנס אדם לתוך הבית. ומסתפק במקרה שבאותו חדר אין זוויות נסתרות אך יש חדר סמוך הנסתר, אם חוששים שיכנסו לשם או שמותר משום שבחדר זה אין יחוד. הצי"א^[3] הבין בדבריו שאף אם יש באותו החדר זוויות נסתרות מותר להיות במקום שאינו נסתר, ומנמק שאנו מביטים על המצב באשר הוא שם וסומכים עליהם שלא יבואו להתייחד באופן האסור, אך לענ"ד לא משמע כך. מאידך מבאר הצי"א שההיתר הוא דוקא כשניתן לראותם מהחלון בהליכה רגילה בלי צורך להתרומם מעט. עוד הביא דברי כנה"ג שפתח פתוח לא מועיל לעלייה, משום שלא ניתן לראותם מהפתח^[4].

כשאין עובר ושב: כנה"ג,ברכ"י – לא מועיל פתח לרה"ר.

גדר רה"ר: חכמת אדם – הסתפק אם פתח לחצר שיש בה שלושה בני אדם נחשב לרה"ר כמו לענין טומאה.

דבר הלכה: מספיק שלושה או איש ואשתו, ונראה שגם כל איש המציל מיחוד מועיל.

קינא לה: תרוה"ד,ח"מ,ב"ש – אסור אפי' בפתוח לרה"ר.

אם גס בה: ח"מ,ב"ש: אסור אפי' בפתוח לרה"ר. הח"מ כותב שלא מועיל בקינא לה או בגס בה ושכן הוא בתרוה"ד, אולם באמת בתרוה"ד מובא רק קינא לה. הצי"א מביא שברי"ו בשם הרמ"ה נאמר גם גס בה.

ט"ז,שער יוסף,צי"א^[5]: מותר. עפי"ז מתיר הצי"א לאשה להיבדק אצל רופא בחדר לבד כשהדלת לא נעולה עם המפתח, אם בחוץ נמצאים בחדר ההמתנה ג' בני אדם או איש ואשתו עמו, שאז הוי כפתח פתוח לרה"ר, ואע"פ דהרופא בודק אותה גם באברים הפנימיים ויש לו גישה אליה אבל עי"ז לא נוכל לחושבו יותר גרוע מגס בה ומפריץ, והפחד שמא יפתח מי שהוא את הדלת יש במדת מה אפי' בכה"ג שהרופא בודק אשה.

פרוץ ומי שעסקו עם הנשים: ברכ"י– מועיל פתח פתוח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]