פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 12: שורה 12:
רחיצה: '''באר היטב''' – מותר לרחוץ אותו מקום עם שאר הגוף דרך העברה אך לא להתעכב.
רחיצה: '''באר היטב''' – מותר לרחוץ אותו מקום עם שאר הגוף דרך העברה אך לא להתעכב.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה אחרונה מ־13:42, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כג ד

סעיף ד[עריכה]

אסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידיו במבושיו, כדי שלא יבא לידי הרהור. ואפילו מתחת טבורו לא יכניס ידו, שמא יבא לידי הרהור. ואם השתין מים, לא יאחוז באמה וישתין; ואם היה נשוי מותרא. ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל, אלא בשעה שהוא צריך לנקביו (רמב"ם מנידה יג,א). (ועיין באורח חיים סימן ג').

א. נשוי: רמב"ם,שו"ע: מותר לאחוז באמתו ולהשתין.

ב"ש: אפילו אם אין אשתו עימו.

ט"ז,מג"א: דוקא כשאשתו עימו.

רחיצה: באר היטב – מותר לרחוץ אותו מקום עם שאר הגוף דרך העברה אך לא להתעכב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.