פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כז ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כז ג

סעיף ג[עריכה]

אמר לה: הרי את מיועדת לי, מיוחדת לי, עזרתי, נגדי, צלעתי, סגורתי, תחתי, עצורתי, תפוסתי, הרי זו מקודשת בספק (קידושין ו,א). הגה: וה"ה אם אמר: הרי את חרופתי (ו,א). אבל אמר לה: הרי את נשואתי, י"א שאינו כלוםא (שו"ת רשב"א). והוא שיהיה מדבר עמה תחלה על עסקי קידושיןב, אבל אם אינו מדבר עמה תחלה על עסקי קדושין, אין חוששין למלות אלו (ו,א). הגה: מי שאמר לאשה שנותן לה בשביל אהבה וחבה, חוששין לקדושין, כי שמא אמר שנותן לה שיהיה אהבה וחבה ביניהם, והוי כאלו אמר לה: מיועדת לי או מיוחדת לי (תשובת מיי' סוף קידושין). יש אומרים דאע"ג דלשונות אלו לא מהני אם לא דבר עמה מעסקי קדושין, מ"מ אם היא אומרת שקבלה לשם קדושין, הוי ספק קדושיןג. (הר"ן). ואפילו נתן לה בשתיקה ולא דבר כלום, והוא והיא אומרים שכוונו לשם קדושין, הוי קדושיןד (במרדכי פרק האיש מקדש ותשובת מוהר"ם). ובמקום דלא הוי קדושין, אפילו אם חוזר אח"כ ואמר לה: הרי את מקודשת לי, צריך ליטול הכסף ממנה וליתן לה בתורת קדושיןה (המ"מ בשם הרשב"א).

א. נשואתי: שו"ת רשב"א: אינה מקודשת.

רמ"א: אינו כלום ואפילו אם דיבר עימה על עסקי קידושין.

ב"ש,גר"א: ספק מקודשת, ואם דיבר על עסקי קידושין ודאי מקודשת.

ב. לשונות המסופקים – כשדיבר עימה: גמ',שו"ע – ספק מקודשת. ב"ש – אע"פ ששניהם אומרים שכיוונו לקידושין משום שהעדים מסופקים והוי כאין עדים.

ג. לשונות המסופקים – כשלא דיבר עימה: ר"ן,רמ"א: אם אומרת שכיוונה לקידושין מקודשת מספק, משום שנאמנת שכיוונה אך ספק אם הלשון מועילה.

ב"ש: מהרמב"ם והרא"ש משמע שאינה מקודשת.

ד. נתן בשתיקה: רמ"א במהר"ם,רמ"א: אם שניהם אומרים שכיוונו לקידושין מקודשת.

ח"מ,ב"ש: חולקים. הח"מ כתב שנראה שהמהר"ם עוסק בדיברו תחילה מעסקי קידושין אלא שהעדים לא ראו. והב"ש כותב שבשו"ת רשב"א ובריטב"א חולקים על המהר"ם.

ה. ליטול הכסף ולתת מחדש: רשב"א,רמ"א: צריך, כשהקידושין הראשונים אינם חלים.

ט"ז,ב"ש: הקשו שלענין גט נאמר בגיטין ה שרק אם מגורשת קצת מהנתינה הראשונה צריך לחזור ולתת.

אבנ"מ,גר"א: כאן כיוון שנתן בסתם אומרים שנתן למתנה ואף שבליבו חשב לקידושין הוי דברים שבלב, ולכן צריך לחזור ולקנות ממנה.

פת"ש: אפי' לדעת הרשב"א והר"ן שכל בסתם אינו מתנה, מ"מ גם אינו פיקדון אלא הלוואה ולהוצאה ניתנה, ולכן צריך לחזור וליטול.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.