פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לד ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:53, 3 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לד ד סעיף ד - הצורך במניין לברכה

בנוגע לברכת חתנים, הגמרא בכתובות (ז, ב) מביאה שני לימודים שצריך עשרה אנשים, או מרות ובועז או מפסוק בתהילים.

רב שמואל נגיד: בברכת האירוסין אין צריך עשרה.

רא"ש, רב האי גאון ותוס': צריך עשרה לברכה (רא"ש: לקידושין עצמם מספיק שני עדים, ולברכה צריך מניין).

שו"ע: לברכת האירוסין צריך לכתחילה עשרה. ב"ש: אם אין עשרה אינו מעכב, אך לברכת הנישואין מעכב.

ח"מ: עוד שמונה מלבד מעדי הקידושין, והשמונה יכולים להיות קרובים. (טיב הקידושין: למעשה מספיק עוד שבעה, כי גם החתן הוא חלק מהעשרה).