פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו יג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:53, 12 באפריל 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו יג

סעיף יג - כשהבעל טוען שלא הבין על מה התחייב

בגיטין (יט, ב) נאמר שעדים יכולים לחתום על הגט על בסיס כך שיקריאו אותו בפניהם. רשב"ג אומר שדווקא בגיטין אפשר, ובשאר שטרות רק אם יודעים לקרוא בעצמם יכולים לחתום. נפסקה הלכה כמותו.

טור ורא"ש: במקום שעדים חותמים לכבוד גם מי שאינו יודע לקרוא יכול לחתום , אך במקום שרק שני עדים חותמים, לא יחתום מי שלא יודע לקרוא.

☜ כך פסק השו"ע.


⦿ כשהבעל מתכחש להתחייבות שלו

רשב"א וב"י: אם הבעל טוען שלא הבין על מה הוא מתחייב ולכן אינו רוצה לשלם, אינו נאמן כי חזקה שהעדים מסבירים לו בעל פה מה ההתחייבויות שלו . (ח"מ וב"ש - מכיוון שרק עדים היודעים לקרוא חותמים על הכתובה, ודאי שהם קראו בפניו את ההתחייבות שלו).

☜ כך פסקו הרמ"א והשו"ע (בחו"מ סא, יג).

ש"ך וסמ"ע: אפילו אם ידוע שהחתן לא מבין את תוכן הכתובה, הוא מתחייב בכולה מכיוון ששמע ושתק. לכתחילה ראוי שיסבירו לו על מה הוא מתחייב (כתובה כהלכתה וילקוט יוסף).


⦿ להתעכב מלהינשא בשביל ממון

ראב"ד וארחות חיים: נהגו שאדם לא נותן לביתו ממון גדול כשהיא נישאת, ואין להקפיד ולהתקוטט על כך אלא מה שחמיו וחמותו של האדם נותנים לו, שיקבל בעין יפה.

☜ כך פסק הרמ"א (תחילת סימן ב').