פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכא ה: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכא ה

סעיף ה[עריכה]

מי שנשתתק, ושאלוהו אם רוצה שיכתבו גט לאשתו, והרכין בראשו לומר הן, בודקין אותו (משנה גיטין סז,ב) בדברים אחרים בסירוגין, חד הן ותרין לאו, חד לאו ותרין הן^א, אם הרכין בראשו על לאו לאו ועל הן הן, הרי אלו יכתבו ויתנו (עא,א). הגה: וי"א דבודקין אותו על ידי פירות שאינם נמצאים אלא בקיץ ושואלין אותו בימות החורף (טור) אם רוצה שילקטו לו מן האילן, או להיפך (כך פי' התוס').

א. בסירוגין: גיטין סז,ב: משנה: נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו. גמרא [ע,ב]: וליחוש דלמא שיחיא דלאו לאו נקטיה אי נמי שיחיא דהן הן נקטיה אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן דאמרינן ליה בסירוגין. וליחוש דלמא שיחיא דסירוגין נקטיה דאמרינן ליה חד לאו ותרין הן ותרין לאו וחד הן דבי רבי ישמעאל תנא אומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים ושל ימות הגשמים בימות החמה מאי ניהו אילימא גלופקרי וסדיני ליחוש דלמא קורא אחדיה אי נמי חמה אחדיה אלא בפירי.

רי"ף,רא"ש,רמ"א: ר' ישמעאל לא בא לחלוק אלא להוסיף תנאי. צריך גם סירוגין וגם פירי.

תוס': ר' ישמעאל לא בא לחלוק אלא להביא אפשרות נוספת צריך או סירוגין או פירי.

מרדכי,רמב"ם,שו"ע: ר' ישמעאל חולק וסובר שלא מועיל סירוגין אלא רק פירי, ולת"ק מועיל רק סירוגין ולא פירי, וכן הלכה. צריך סירוגין.

פי' בסירוגין: רי"ף,רא"ש,שו"ע: שואלים באופן שחלק מהתשובות לאו וחלק הן. לדעת הרמב"ם שואלים סך הכל שלוש שאלות ולדעת הרי"ף, הרא"ש והשו"ע שש שאלות.

רש"י,רי"ו: לשהות בין שאלה לשאלה. ומ"מ צריך גם שחלק מהתשובות יהיו לאו וחלק הן כמבואר בהמשך הסוגיא, וא"כ לשיטת רש"י יש כאן שני דינים ואילו לרי"ף דין אחד.

ב"ש: יש לחוש גם לדברי רש"י.

נשתתק לאחר שציווה:

ב"ש בעיטור: לא צריך לבודקו. בין בריא בין חולה שנשתתק לא גורם לנו לחשוש שנשתטה. הבדיקות שבמשנה הן רק כדי לבדוק אם הוא אכן רוצה לגרש אך אין חשש שנשתטה, ולכן אם כבר ציווה לפני שהשתתק אין צורך לבדוק כלל. ולשיטתו בדיקה זו כלל אינה מועילה לבדיקת שפיות. הב"י הסתפק אם כן דעת העיטור או שדעתו כירושלמי, וסיים להלכה שמידי ספק לא יצאנו.

ירושלמי,מקצת פוסקים: בריא שנשתתק צריך לבודקו שמא נשתטה, אך בחולה שנשתתק לא כי תולים שנשתתק בגלל חוליו. הבדיקות שבמשנה נועדו לבדוק שלא נשתטה אך מדובר במשנה דוקא בבריא שנשתתק, ואילו בחולה שהשתתק די בבדיקה אחת כדי לברר אם רוצה לגרש אך איננו חוששים לשיטוי.

רש"י,ר"ן: אפילו חולה שנשתתק צריך לבודקו שמא נשתטה.

ב"י: נראה שבדיעבד פוסק כעיטור, כי כתב שנראה שהתוס' לגבי שכ"מ מודים לעיטור אפילו בשכ"מ שנשתתק.

ב"ש: אין להקל כעיטור אפילו בדיעבד. אמנם לשיטת הרמב"ם פסול מי שנשתטה לאחר שמינה שליח הוא רק מדרבנן וא"כ יש לצדד להקל אך אין זה מוכרח וכן לדעת הטור והש"ג פסול מהתורה, ולכן אין להקל.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.