פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכא ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכא ו

סעיף ו[עריכה]

ודוקא כשנשתתק, או אילם השומע ואינו מדבר, סומכין על רמיזתו להוציא (גיטין עא,א). אבל חרש שאינו שומע ואינו מדבר, אינו מוציא את אשתו ברמיזה, אם נשאת כשהיה פקח או שנפלה לו יבמה מאחיו פקח. אבל אם נשא אשה כשהוא חרש, אפילו היא פקחת, מוציא ברמיזה^א (משנה יבמות קיב,א). (ועיין בח"ה סי' רל"ה סעיף י"ט).

קפיצה: גיטין נט,א: משנה: חרש רומז ונרמז, ובן בתירא אומר: קופץ ונקפץ במטלטלין. גמרא: א"ר נחמן: מחלוקת במטלטלין, אבל בגיטין דברי הכל ברמיזה. פשיטא, במטלטלין תנן! מהו דתימא אף במטלטלין, קמ"ל. איכא דאמרי, א"ר נחמן: כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין. רש"י מפרש שקפיצה היא עקימת שפתיים ופחות ניכרת מרמיזה, והעיטור הביא גם פירוש שהיא קפיצה ממקום למקום ועדיפה מרמיזה.

רמב"ם,רא"ש,שו"ע: רק רמיזה מועילה לפי שלא קי"ל כבן בתירא.

רי"ף: הביא שתי הלישנות אך בדף לד,א הביא רק הלישנא השניה. הרא"ש דייק מכך שפסק כבן בתירא, שהרי חכמים מחמירים אפילו בממון וא"כ פשוט שה"ה בגט. והב"י כתב שיתכן שפוסק כרמב"ם. והביא המשנה כדי לומר שלת"ק כך הדין גם בגיטין ולא מקלים משום עיגונא.

א. נשא כשהוא חרש: רשב"א,רי"ו: גם צריך בדיקה.

שו"ע: לא צריך. בב"י כתב שכן משמע משאר הפוסקים, והטעם כשם שכנס ברמיזה כך מוציא ברמיזה.

ב"ש: אין להקל בזה. הרי"ף והרא"ש כתבו שבודקים, ואמנם אפשר לפרש שאין כוונתם לבדיקה ממש אלא רק שואלים אותו אם רצונו לגרש, אך הגה"מ פירש הרי"ף כפשוטו.

סימני השוטה: חגיגה ג,ב: איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו. איתמר, רב הונא אמר: עד שיהו כולן בבת אחת. רבי יוחנן אמר: אפילו באחת מהן.

רמב"ם,רא"ש: הלכה כר' יוחנן.

רמב"ם,ב"י,ב"ש: סימנים אלו הם רק דוגמא, וגם אם יש סימנים אחרים נחשב שוטה.

סיכום הדרגות בחרש מתוך פד"ר חלק י' עמ' 253 – הגר"ש דיכובסקי:

(א) חרש אילם אשר למד לדבר כאחד האדם, דיבור שלם ותקין - דינו כפיקח לכל דבר. חרש-אילם כזה הוא מן הסוג המתואר בקול קורא שבספר מלאכת חרש (לר"י חפץ).

(ב) חרש אילם המדבר בתנועות ידים ובקול עילג - לדעת דברי חיים, מהרש"ם ושני בעלי מלאכת חרש - דינו כפיקח. לדעת נאות דשא דינו כשוטה.

(ג) חרש אילם המדבר בתנועות ידים בלבד - אינו בר מעשה לפי המתבאר בסוגיא בגיטין שאין מקבלים את דבריו מתוך הכתב אע"פ שחזינא ליה דחריף. ובשו"ת הלכות קטנות (מהר"י חאגיז) נסתפק בדבר.

(ד) חרש אילם שאינו מדבר אף בתנועות ידים, הוא החרש מתוך חרש שוטה וקטן, ודינו כשוטה לכל דבר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.