פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכד ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
היה הגט חקוק על ידו של עבד בכתיבת קעקעא והיה יוצא מתחת ידה והיו העדים חקוקים על ידו, הרי זו מגורשת אע"פ שאין שם עדי מסירהב, שהרי אינו יכול להזדייף (משנה גיטין יט,א וגמ'). ואם היו מוחזקים בעבד שהוא שלו, וגט חקוק על ידו והוא יוצא מתחת ידה, והיא אומרת: בעדים נמסר לי, הרי זו ספק מגורשת, שמא מעצמו נכנס לה, שהגודרות אין להם חזקה (כ,ב). הגה: ודוקא במקום שאין להם חזקה, אבל במקום שיש להם חזקה, מגורשת (ב"י ועיין בחשן המשפט בדיני חזקות).
א. כתובת קעקע: ב"ש – מקשה היאך הגט כשר הרי העדים שעשו הכתובת רשעים ופסולים לעדות, ועונה שמדובר בשוגגים.
ב. יוצא מתחת ידה: הב"ש התקשה מדוע מגורשת אם בעלה לא היה מוחזק לפניה, הרי ע"כ כדי שתהיה מגורשת חייב הגט להיות שייך לבעל בשעת הכתיבה ושוב אין ראיה שחזר והקנה לה כי אולי העבד הלך בעצמו. החש"ל והתו"ג תירצו שיכולה לטעון שהקנתה לו על מנת שיגרשה.
על קרן של פרה: ב"י,ב"ש: דינו ככתב על עבד, שאם הבעל היה מוחזק אינה מגורשת.
רעק"א: מגורשת אפילו אם הבעל היה מוחזק. דוקא בעבד אינה מגורשת משום שיש לו דעת והואיל וידע שנכתב עליו גט הלך אליה משא"כ בפרה, ואע"פ שאין לגודרות חזקה יש לחלק שכאן בצירוף העובדה שכתוב עליה גט והוי רגליים לדבר שנתן לה הריהי מגורשת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.