פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכה ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:07, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכה ב

סעיף ב[עריכה]

כתבו בדיעבד באברא (גיטין יט,א ע"פ רי"ף ורמב"ם), בשחור, בשיחור, כשר (גיטין יט,א). (פי' אבר, עופרת. ושחור הוא כלי של ברזל שרושמין בו, ושיחור הוא הפחם, ערוך). הגה: יש אומרים הא דבאבר כשר היינו חתוכי אבר מעורבים במים (הטור והרא"ש); אבל אם כתב באבר עצמו, פסול, ויש לחוש לזה. ולכתחלה נוהגין לכתבו בדיו טובה כמו שכותבין ספרים (סדר גיטין), ואין לשנות. ויש מחמירין עוד לומר דהסופר יקרא כל אות תחלה קודם שיכתוב, כמו בספרים (ג"ז שם).

א. אבר: גיטין יט,א: איתמר עדים שאין יודעים לחתום: רב אמר מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו, ושמואל אמר באבר. באבר סלקא דעתך, והתני רבי חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר? לא קשיא הא באברא הא במיא דאברא. רבי אבהו אמר במי מילין. והתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר? לא קשיא הא דאפיץ הא דלא אפיץ.

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: רב חולק על שמואל והלכה כמותו, ולכן כל אבר כשר.

רא"ש: לא נחלקו אלא כל אחד נקט באופן שהיה נראה לו עדיף, אך לכו"ע דוקא אבר המעורב במים כשר אך האבר עצמו לא.

רמ"א: יש לחוש לרא"ש. הרמ"א כתב שלדעת הרא"ש פסול, והב"ש כתב שלא דק אלא כוונתו שבטל מהתורה[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. שהרי מקורם הוא שפסקו כשמואל, ושמואל אמר שאפשר לכתוב לעדים באבר והם יכתבו מעל בדיו, וא"כ מוכח שסובר שאינה נחשבת כתיבה כלל.