פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכה יב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכה יב

סעיף יב[עריכה]

נוהגין לעשות שיטה שלשה עשר וחולקים אותה לשתים, שבה חותמים העדים זה תחת זה^א (קונטרסים). הגה: ומשרטטין אותה שתי שורות קטנות גם כן. וישרטט הכל קודם שיתחיל לכתוב הגט^ב. גם ישרטט מן הצדדין, ויהיו שורות הגט שוות, לא אחת ארוכה ואחת קצרה (סדר הגט). ואם לא שרטט כלל, כשר (רשב"ש). וה"ה אם הוסיף או פיחת משנים עשר שיטין (שו"ת רשב"א,רא"ש בפסקים,ר"ן בסדר גיטין גם במרדכי ריש גיטין). י"א דאין להכשירן כי אם במקום עיגון שבא מארץ רחוקה ואין שיירות מצויות^ג (שו"ת רא"ש). ונראה לי דהוא הדין לענין שרטוט^ד. וצריך לשרטט מבחוץ שלא במקום הכתב (בב"י בשם הקונטריס ובסדר גיטין). ויכתוב לצד הבשר ולא בצד שער; ואם כתב במקום שער, יש פוסלין אותו (מהרי"ל). ולי נראה דבמקום עיגון אין להחמיר. וכשהסופר כותב לכתחילה יזהר שלא יגע בשרטוט שבצדדין. ונוהגין לכתחילה להניח גליון מן הצדדין כחצי אצבע, ולמעלה כאצבע (סדר גיטין), ולמטה כדי תפיסת יד ויותר (מהרי"ל דעת עצמו).

א. שורת העדים: סדר הגט,ד"מ,ב"ש – רוחב שתי שורות העדים יהיה כרוחב שורה אחת כדי לקרב החתימות לגט ככל האפשר.

ב. הקדמת השרטוט לכתיבה: ב"ש – הטעם הוא שלא יהא הפסק בין הכתיבה לנתינה, אולם אין זה הפסק ממש ולכן בדיעבד או במקום הדחק אין קפידא.

ג. שינה מי"ב שיטין בדיעבד:

רא"ש,שו"ת רשב"א,טור,רשב"ש: לא מעכב. וכן משמע מלשון השו"ע בסע' יא "נוהגין".

שו"ת רא"ש: מעכב, ויש להקל רק במקום עיגון. ח"מ,ב"ש – וכן יש להקל בדיעבד כשכבר נתן, כמבואר בב"י ובד"מ. כתב הב"ש שבכל הדינים שבסימן זה כשר או במקום עיגון או אם כבר נתן. יש להעיר שלגבי הדין בסע' טז שרגלי הק' מחוברות לגג ביאר הב"ש סק"ח שדעת הרמ"א להקל רק כשיש גם עיגון וגם כבר ניתן אולם הב"ש עצמו סובר גם שם שמספיק אחד התנאים להכשיר.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

ד. לא שרטט בדיעבד: רשב"ש: כשר. וכן משמע מלשון הטושו"ע שכתבו "נוהגין לשרטט".

שו"ת רא"ש: גט שאינו משורטט בי"ב שורות פסול ויש להכשיר רק במקום עיגון. ק"ו שאינו מכשיר בסתם כשאינו משורטט כלל. ולגבי מקום עיגון, כתב הרמ"א שנראה שגם בכך יכשיר. הב"ש כתב ע"פ הב"י והד"מ שבכל הדינים שבסימן זה כשר במקום עיגון^[1].

רמ"א: הביא שתי הדעות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]