פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכו ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכו ד

סעיף ד[עריכה]

ביום ראש חודש יכתוב ביום אחד לירח פלוני. הגה: וי"א דכותבין באחד לירח (מרדכי פרק המגרש), ומכח זה יש נמנעים לתת גט בר"ח^א (כך כתוב בסדר גיטין). בשני, יכתוב בשני ימים. בשלשה, בארבעה, כולם לשון זכר בה"א לבסוף. הגה: ויכתוב: ימים עד עשרה; בשני ימים, בשלשה ימים וכו', (בסדר גטין), ומכאן ואילך יכתוב יום: אחד עשר יום^ב, שנים עשר יום וכו' (מרדכי פ' המגרש); כתב: ימים, לא מיפסל בדיעבד אם כבר ניתן, וכל שכן בשעת הדחק (ב"י). כתב שלשה או שמנה מלא בוי"ו (בסדר ר"י מינץ), או שלא כתב בשני רק שני (בסדר גיטין), או שכתב ראשי תיבות, כגון שהיה לו לכתוב שנים עשר וכתב י"ב (בשם הרב מטרוני), כשר^ג. וכן באחד ועשרים בשנים ועשרים בשלשה ועשרים וכן כולם (ר' פרץ).

א. יום א של ר"ח: ר' פרץ,שו"ע: כותבים "ביום אחד לחודש". בתחילת חגי נאמר "ביום אחד לחודש". עיין עוד בדעת השו"ע בסע' ו.

מרדכי: "באחד לחודש". בתחילת במדבר נאמר "באחד לחודש השני".

סדר גיטין,רמ"א: כדי לצאת מספק יש נוהגים להימנע מלתת בר"ח. ב"ח,ח"מ – ולעת הצורך כותבים ביום אחד לחודש. נחלת שבעה – באחד לחודש. הב"ש הביא שתי הדעות.

ב. מעשרים ואילך: ב"י: חוזרים לכתוב "ימים" ברבים.

מהרי"ו,ש"ג,ד"מ: ממשיכים לכתוב "יום" ביחיד.

ג. י"ב במקום שנים עשר: ב"ש – מהלבוש משמע שכשר רק בשעת הדחק או אם כבר ניתן הגט ומהרמ"א משמע שכשר לכתחילה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.