פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכו ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
לא יכתוב: ודין, מלא, אלא חסר יו"דא. ולא יכתוב: ואיגרת, מלא יו"ד, אלא: ואגרתב (גיטין פה,ב).
א. ודן: משנה גיטין פה,א: גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין.
גמרא: במאי קמיפלגי רבנן סברי ידים שאין מוכיחות הויין ידים, רבי יהודה סבר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים.
נדרים ה,ב: נחלקו אם צריך לכתוב "מינאי" או שהויין ידים ולא צריך.
רא"ש: לא נפשטה המחלוקת ולכן יש להחמיר ולכתוב "ודן". טור – לדעתו צריך לכתוב גם "מינאי".
ר"ן ברי"ף: צריך לכתוב "ודן" אך לא "מינאי", משום שבכך אין הלכה כר' יהודה.
רמב"ם: הלכה כחכמים, ולכן לא צריך לכתוב "ודן" ולא "מינאי".
שו"ע: מוכח מדבריו כאן ובסע' מד שלכל הפחות לכתחילה יש לכתוב.
ב. אגרת: רש"י מנמק שביו"ד משמעותו "גג" והרמב"ם פירש שמשמעותו זנות ואז משמעות הגט היא אם זנית הרי את מגורשת. ב"ש – לפירוש הרמב"ם יש בכך שינוי הגט ופסול אפילו בשעת הדחק, וכן משמע מסע' כב, שנאמר שם שכל שכתב היו"דין שאמרנו פסול. עוד כתב בשם התוס', שיש לכתוב ו' החיבור לפני "אגרת" כדי שיהא מוסב למעלה על הנאמר שמגרשה בכך ולא יהא משמע שזוהי אגרת בעלמא. עוד כתב בשם מהר"ם פדאווה, שיכתוב "ודן" בתחילת השיטה כדי שמ"ספר תירוכין" עד "פטורין" יהא בשיטה אחת ולא בשיטה האחרונה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.