פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכו כא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:08, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכו כא

סעיף כא[עריכה]

אם כתב: ברביעי עשרים יום לירח שבט, ודילג ולא כתב: בשבת, וגם יום רביעי היה כ"א לשבט והוא כתב: עשרים, הגט כשר (שו"ת רא"ש). (ויש חולקין ופוסלין בכה"ג) (ריב"ש סימן קי"ז).

הבדל ביום בין תאריך השבוע לתאריך החודש לאחר שעבר רובו של חודש:

שו"ת רא"ש,שו"ע: כשר.

ריב"ש: פסול.

רמ"א: כאן פסל ואילו בחו"מ מג,ה לא השיג על השו"ע שהכשיר.

ב"ש,ש"ך א: הרמ"א סובר כרא"ש אך לענין גט החמיר.

ש"ך ב: שם כשר בגלל שמדובר שכתב כ"ב בתשרי וזה יוצא בשמיני עצרת וא"כ מוכח שהשטר מאוחר. ויתכן שגם הריב"ש יודה כאן, אולם ר"ת חלק בפירוש במקרה שלנו. וסיים הש"ך שצ"ע לדינא.

נתיבות: לאחר רוב חודש אין לתלות בטעות (ולכן כאן הרמ"א פסל) אלא ששם שכתבו שמיני עצרת ודאי שטר מאוחר הוא וא"כ תולים שכתבוהו לפני העיבור ולכן טעו, אלא שיש להסתפק אם התכוונו ליום בשבוע וטעו בתאריך או להפך, ולכן בשטר חוב מכשירים כיוון שפוסקים שידו עה"ת וא"כ לא תצא תקלה מהשטר, אולם בגט פוסלים כיוון שיכול לגרום שנצטרך להצילה ממיתה מספק.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.