פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכז ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
אם היה מוקדם, או נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, פסול (כחכמים גיטין יז,א), אפילו היו עסוקים באותו ענין (רמב"ם, דלא כרשב"א ורא"ש). וי"א דנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, בשעת הדחק כשר (רא"ש,עיטור, דלא כרי"ף ורמב"ם). הגה: וגט מוקדם, אע"פ שפסול, אם קדשה אחר, צריכה גט משני ואסורה לחזור לראשון. (פסקי מהרא"י סימן י"ג לדעת הרמב"ם וב"י בשם הר"ן והרשב"א, דלא כשו"ת רא"ש).
גט מוקדם: משנה גיטין יז,א: נכתב ביום ונחתם בלילה פסול. רבי שמעון מכשיר.
בדיעבד אם נישאת: רמב"ם,שו"ע: לא תצא. בסי' קנ,א מבואר שכל גט הפסול מדבריהם אם נישאת לא תצא. הרמ"א כאן כתב שצריכה גט מהשני, ומבאר הב"ש שלא בא לחלוק על הרמב"ם, אלא כוונתו שאם רוצה לצאת מהשני היא צריכה ממנו גט, שלא כרא"ש הסובר שכלל אינה נחשבת נשואה לו אלא לראשון.
ר"ן: אם יש לה בנים ממנו לא תצא ואם אין תצא.
שו"ת רא"ש: הגט בטל ולפיכך אין נישואי השני תופסים ואפילו אינה צריכה ממנו גט אלא תחזור לראשון.
קשה – הרי בשעת הדחק הרא"ש מכשיר, וא"כ כיצד בדיעבד בטל לגמרי?
ב"י א,ב"ש: דוקא כשנכתב בזמן הנקוב אלא שנחתם אח"כ או שנמסר אח"כ כשר בשעת הדחק אך כשגם נכתב אחרי והזמן הנקוב הוא שקר מוחלט הגט בטל לגמרי.
ב"י ב: בשעת הדחק כשר אך שלא בשעת הדחק בטל אפילו בדיעבד.
עסוקים באותו ענין: גיטין יח,א: תניא אמר רבי אלעזר בר רבי צדוק לא שנו אלא כשאין עסוקין באותו ענין אבל עסוקין באותו ענין כשר.
רמב"ם,שו"ע: מדובר דוקא בשטרי חוב אך בגיטין פסול אפילו כשעסוקין באותו ענין. הב"י מבאר החילוק שבשטרי חוב הבעיה בשטר מוקדם היא שיטרוף לקוחות וכשעסוקים באותו ענין כבר יוצא קול ועל הלקוחות להיזהר, אמנם בגט הבעיה היא שמא יחפה ויתכן שבאותו יום בין הכתיבה לחתימה תזנה ויחפה עליה. וכן יש בעיה שתבוא לטרוף לקוחות מפירות נכסיה שהם קנו מהבעל, ואמנם כבר יצא קול אך כאן החשש הוא שמא תשקר ותיטול מהם שלא כדין, שהרי אז הפירות באמת שייכים עדיין לבעל, ואין ללקוחות לחשוש שמא תשקר.
רשב"א,רא"ש: מדובר אף בגיטין.
בשעת הדחק: גיטין יח,א: אמר ריש לקיש לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר אבל מכאן ועד עשרה ימים לא, חיישינן שמא פייס. ורבי יוחנן אמר אפילו מכאן ועד עשרה ימים אם איתא דפייס קלא אית ליה... [יח,ב] אתא לקמיה דר' יהושע בן לוי אמר ליה כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק.
רא"ש,עיטור: הלכה כר' שמעון בשעת הדחק שמוקדם כשר, וכדברי ר' יוחנן שאפילו עד עשרה ימים.
רי"ף,רמב"ם,רמ"ה: אין הלכה כמותו כלל.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.