פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכח ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 14: שורה 14:
עיר שנשתקע שמה הראשון: '''ב"ש''' – כותבים רק השם השני.
עיר שנשתקע שמה הראשון: '''ב"ש''' – כותבים רק השם השני.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־14:10, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכח ג

סעיף ג[עריכה]

יכתוב: וכל שום דאית לי ולאתרי (משנה גיטין לד,ב), ומלבד זה, אם יש לעיר ב' שמות יכתוב: מתא פלונית דמתקריא פלוניתא (ראב"ד). הגה: ולא יכתוב יו"ד אצל המ"ם (סדר גיטין). מיהו אם כתב יו"ד: דמיתקרייא, כשר (שם). ואנו לא נהגינן לכתוב: וכל שום דאית לי ולאתרי, אלא אם יש לעיר ב' שמות כותבין: מתא פלונית דמתקריא פלונית או דמתקרית פלוניתא, (פסקי מהרא"י סי' קפ"ה) וה"ה אם יש לנהר שני שמות. ואם יש להן שם אחד במקום הכתיבה ושם אחר במקום הנתינה, דינן כמו בשמות הבעל (הרא"ש והר"ן פרק השולח), וע"ל סי' קכ"ט. ואם יש לעיר ב' שמות, א' נקרא כפי ישראל ואחד בלשון עבודת כוכבים, שם שקורים לו ישראל, עיקר, וכותבין כפי משמעות לשונם (פסקי מהרא"י סי' קמ"ב ומהרי"ק שורש ק"ו). ואם הב' לשונות קרובים זה לזה, ושם שקורין לו ישראל אינו אלא קיצור לשון, כגון עיר שעובדי כוכבים קורין: הרעדי"ש, וישראל; רעדי"ש, אין כותבין רק שם ישראל (שם בפסקיו סימן רנ"א). אבל בלאו הכי כותבים שניהם: שם ישראל תחלה (כן משמע שם), ועל שם עבודת כוכבים דמתקריאב.

א. בתל אביב נוהגים היום לכתוב "במתא תל אביב יפו דמתקריא תל אביב" (סדר החליצה ונוסח הגט[1]).

ב. כשיטת ר"ת בסי' קכט,א.

ג. שינוי בין לשון ישראל ללשון עכו"ם:

ערוה"ש: בתחילה מבאר שיש ברמ"א שני מקרים בלבד, והמשפט הראשון הוא ככותרת. כלומר, כשיש שני שמות השם שבלשון ישראל הוא העיקרי, ואז אם הוא קיצורו של שם העכו"ם לא כותבים כלל את שם העכו"ם ואם אינו קיצור כותבים את שם הישראל תחילה ואח"כ דמתקריא שם העכו"ם. אך תמה על אריכות הלשון של הרמ"א ולכן מסיק שנראה שיש כאן שלושה מקרים: בתחילה עוסק בשינוי לשון הנובע מדרך הגייה שונה של הישראלים (גם בשאר המילים הוגים אחרת אותיות אלו) כגון חילוף ג' ב-ק' ואז יש לכתוב את שם הישראל בלבד משום שאין כאן שני שמות שונים אלא רק הגייה שונה. אח"כ עוסק בשינוי הנובע מקיצור וגם בכך יש להסתפק בלשון הישראל משום שיש כאן רק שם אחד. ולבסוף במקרה שיש שינוי ממש שאז אלו שני שמות ויש לכתוב את שניהם ושל הישראל תחילה.

עיר שנשתקע שמה הראשון: ב"ש – כותבים רק השם השני.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הרב יצחק חזן, חבר ביה"ד הגדול