פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכח ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכח ד

סעיף ד[עריכה]

א"צ לכתוב שם הנהר (שו"ת רא"ש), אבל נהגו לכתבו^א (שו"ת ר"ן,מרדכי). ואם יש שנים או שלשה נהרות, כותבין כלם: דיתבא על נהר פלוני ופלוני (כל בו,הגמ"ר). הגה: ואם לא כתב. שם הנהר כלל (תשובת הרא"ש כלל מ"ה וב"י בשם תשובת הר"ן), או ששינה בו (תשובת מהרי"ל), כשר. וכל נהר שהוא חוץ לתחום העיר, אין לכתבו כלל, אפילו מסתפקים ממנו, ואפילו בדיעבד, אם כתבו, יש פוסלין^ב (תשובת הרשב"א בהגהת מיי' סוף נשים). ואפילו הוא תוך התחום חוץ לעיבור העיר, אין כותבין, אלא אם כן כל תשמישי העיר ממנו (פסקי מהרא"י סי' מ"ב). וכותבין: דיתבא, בחד יו"ד (רא"ש). ואם יושבת על חוף הים, נהגו לכתוב: דעל כיף ימא מותבא^ג. ועיר שסיפוקה ממי בארות, כותבין: על מי בארות. ועיר שסיפוקה ממי מעיינות, כותבין: מי מעיינות^ג, ובחד יו"ד. הגה: וכותבין: בארת, בלא וי"ו (סדר גיטין). ואם המעיין מים חמין, כותבין: על מי מעיינות חמין (מ"כ בתיקון ישן).

א. שם הנהר: ב"ש – אע"פ שלא הוחזקה עיר נוספת באותו שם חוששים וכותבים שם הנהר.

ב. נהר שמחוץ לתחום: שו"ת רשב"א,רמ"א: אם כתבו פסול אפילו בדיעבד.

לבוש,ב"ש: אע"פ ששינוי בנהר אינו פוסל כמבואר במהרי"ל וברמ"א, שם השינוי הוא בנהר ומכיוון שכלל אין צריך לכתוב נהר השינוי לא פוסל, אך כאן נחשב שינוי בעיר כיוון שכתב על עיר שאינה יושבת על הנהר שזו עיר היושבת על נהר.

ג. על כיף ימא מותבא: בחיפה נוהגים לכתוב "על כיף ימא יתבא" ובתל אביב נוהגים לכתוב "מותבה" (סדר החליצה ונוסח הגט^[1]).

ד. בארות ומעיינות: מהר"ם,ב"ש – כותבים רק אם רוב תשמישם מהם, בשונה מנהר שכותבים אפילו אם אין מסתפקים ממנו כלל. וכתב הב"ש שכן משמע גם מהב"י.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]